'הארץ': דגל אש"ף לא מבטא התנגדות לישראל

מאמר המערכת של 'הארץ' מיום שני האחרון, ביקר בחריפות את הקטטה האלימה שפרצה בהפגנה בקפלן בין 'אחים לנשק' לבין 'הגוש נגד הכיבוש', במהלכה אסרו אנשי 'אחים לנשק' על אנשי 'הגוש נגד כיבוש' להניף שלט בגנות "טרור המתנחלים".

אבל בכך לא הסתפקו חברי מערכת 'הארץ'. היתה להם עוד טענה, יותר מעניינת, בנוגע לדגל אש"ף.

וכך נכתב במאמר המערכת:

בתגובתם על האירוע הוסיפו "אחים לנשק" חטא על פשע. "לא נקבל הנפת דגלי אויב", מסרו והוסיפו, ש"המחאה נגד ההפיכה המשטרית היא מחאה פטריוטית של אוהבי המדינה, ולא של אלה המתנגדים לקיומה". יש לקרוא פעמיים כדי להבין, שחתום עליה לא איתמר בן גביר או לאומן יהודי אחר, שנגדו ונגד הניסיון לעצב את המשטר בישראל בדמותו, המחאה יוצאת לכאורה

כלומר – תיאור דגל אש"ף כדגל אויב הוא "חטא", והצגתו כדגל המביע התנגדות למדינה, היא "לאומנות יהודית" בסגנון עדות איתמר בן גביר.

האמנם הצגת דגל אש"ף כדגל אויב היא בבחינת "חטא"?

האמנם הטענה שהוא מבטא התנגדות למדינה היא "לאומנות יהודית"?

מזה שנים מנהל 'הארץ' קמפיין להלבנת דגל אש"ף (הם לעולם לא קוראים לו כך, רק 'דגל פלסטין') ואף להכשרת הנפתו בהפגנות – מעשה שמשמעותו הבעת הזדהות – תוך פסילת הטענה שהוא מבטא התנגדות למדינה, ואף ביזויה והלעגתה (למשל כאן, מסגורה כלאומנות יהודית בן גבירית)

אבל את העובדות אי אפשר לשנות.

ההנהגה הפלסטינית עצמה מגדירה את ישראל כאויב. כנראה עוד לא שמעה שמבחינת מערכת 'הארץ' מדובר בחטא, בהשמצה לשווא של הפלסטינים.

והטענה שדגל אש"ף מבטא התנגדות למדינה אינה "לאומנות יהודית", אלא קריאה פשוטה של האמנה הפלסטינית הרשמית, בה מובעת התנגדות למדינה בצורה הבוטה והאלימה ביותר האפשרית.

למעשה, ההתנגדות למדינה מוגדרת בה כ"דרך היחידה" המתחייבת ואף כ"חובה לאומית". ולא סתם התנגדות, אלא התנגדות אלימה, בדרך של מאבק מזוין, עד לשחרורה המלא, מהים עד הנהר.

את מערכת 'הארץ', כל זה לא מעניין. יש להם יעד תעמולתי – לברוא לקוראים, הישראלים במהדורה בעברית אבל בעיקר לקהילה הבינלאומית במהדורה באנגלית, מציאות מדומיינת, בה מבטא דגל אש"ף התנגדות מוגבלת, רק להתנחלות ביהודה ושומרון, לא לעצם קיום המדינה.

ולמען השגת היעד התעמולתי הזה, יסבול הנייר כל דבר שקר.