'הארץ': ההבדל בין השואה לנכבה הוא רק סמנטי

ביום חמישי האחרון, בעקבות הכרזת עבאס בברלין  לפיה "ישראל עשתה לפלסטינים 50 שואות", פרסמה חנין מג'אדלה ב'הארץ' מאמר מתקרבן וחצוף, שלעג להתקוממות הציבורית בישראל נגד הדברים.

מאחורי ניסוח מסורבל, למעשה טענה מג'אדלה שהשואה ליהודים היא בדיוק כמו הנכבה לפלסטינים. רק שלפלסטינים אסור להשתמש במילה 'שואה' בהקשר של הנכבה, משום ש

הוא (אבו מאזן) שכח לרגע, שאסור בתכלית האיסור לקחת מהיהודים את המלה "שואה"; היא רק שלהם, יש להם מונופול עליה

והיתה לה גם הצעה סרקסטית לפתרון הבעיה:

תנו מלה שתאגד בתוכה החלפת אוכלוסין, הרג, טבח, גירוש, גזל, נישול, סיפוח, אלפי הרוגים; מלה שתשקף מצב שבו החירות, הזכויות הבסיסיות ביותר, הזכות להגדרה עצמית ולחיים כעם שווה לשאר העמים נשללת ממך באופן אלים. לא שואה, משהו אחר

את הטענה שהשואה והנכבה זהות, או אפילו רק דומות, נפרק משני הכיוונים: מכיוון הגרמנים נגד היהודים, כלומר התוקף נגד המותקף, ומכיוון הפלסטינים נגד הישראלים, כלומר ה"מותקף" נגד ה"תוקף".

הצד התוקף:

בועידת ואנזה החליטו הגרמנים על השמדת העם היהודי והכרתתו מעל פני האדמה. לשם כך הקימו תעשייה מפותחת ויעילה של שינוע המוני מכל רחבי אירופה לאתרים שתוכננו מראש לקליטה והמתה מהירה של המטען האנושי.

האם קיבלה ישראל אי פעם החלטה על רצח עם? האם הקימה לשם כך אופרציה שתוציא את ההחלטה אל הפועל? לא ולא. אין שום קשר. מה שמביא אותנו אל הצד המותקף.

הצד המותקף:

להתקפה של הנאצים על היהודים לא היתה כל סיבה. היהודים לא נלחמו בגרמנים. ההיפך, לחמו יחד איתם נגד אויביהם, הם גם לא הזיקו לגרמניה או התגרו בה בשום צורה אחרת. גם כאן ההיפך, היוו כוח מרכזי בפיתוחה ובהפיכתה למעצמת חומר ורוח.

אצל הפלסטינים, למרבה מבוכתה של הגב' מג'אדלה, התמונה מעט שונה: הפלסטינים הם שיזמו את המלחמה כשתקפו את הישראלים, ועשו זאת שוב ושוב, בברבריות חייתית, עוד לפני שפרצה המלחמה. הם גם סירבו לכל הצעת פשרה שהוצעה להם על ידי הקהיליה הבינלאומית ואשר התקבלו כולן על ידי היהודים, ואף גייסו למערכה שהכריזו נגד היהודים עוד חמישה צבאות ואינספור מתנדבים ושכירי חרב מוסלמים מכל רחבי המזרח התיכון. 

על המלחמה הכריזו כעל המשך המעשה הנאצי. (זכורה הבטחתו של עזאם פאשה, מזכ"ל הליגה הערבית, ערב המלחמה ולפיה "זאת הולכת להיות מלחמת שמד. היא תרשם בהיסטוריה כטבח עצום שידובר בו כמו בטבח המונגולים ובמסעות הצלב").

כך שאכן יש קשר חזק בין השואה לנכבה, אבל מכיוון אחר מזה אליו מתכוונת הגב' מג'אדלה. כי הנכבה היא סיכול המשך התוכנית הנאצית בארץ ישראל. כלומר המשך השואה.

לפלסטינים אכן אירע אסון ב 1948, אבל הם הביאו אותו על עצמם בטיפשותם הפוליטית, כשדחו כל הצעת פשרה, בחיבתם הקולקטיבית לדם ולאלימות, שגרמה להם להחריב את קהילותיהם במריבות פנימיות שהביאום מפוררים וחלשים אל המלחמה, ובעיקר בכושר הלחימה העלוב שהפגינו בשדות הקרב, במערכה אותה יזמו הם עצמם.

ויש גם אתנחתא קומית. מג'אדלה מתלוננת על "הכתמת" האלימות הפלסטינית הפרועה וחסרת האבחנה נגד אזרחים כאנטישמית. ובלשונה:

חלק ממטרותיה (של ישראל) הוא להכתים את המאבק הפלסטיני הצודק למען החופש, החירות והחיים בכבוד ולצבוע אותו כאנטישמי.

אלא שאת מה שהעלה מחקר בינלאומי שערכה הליגה נגד השמצה, יודע לבדו כל ישראלי. והוא שלא מדובר כלל ב"הכתמה" אלא בעובדה. הפלסטינים הם הציבור האנטישמי ביותר בעולם. 93% מהם אנטישמיים.

כל שנותר לברר הוא אם מג'אדלה עצמה, המגדירה עצמה פלסטינית, היא חלק מהרוב האנטישמי המוחלט, או חלק מהמיעוט המבוטל שאינו אנטישמי. יש לי תחושה שלכולנו התשובה די ברורה. רק למה, למען השם, היא מקבלת מ'הארץ' במה חופשית להפצת משנתה הרעילה? גם כאן אני חושש שהתשובה ברורה.