'הארץ': הסכסוך עם הפלסטינים – רק על כיבושי 67' ה"מומחה" שאול אריאלי מפנה למסמכים שלטענתו מוכיחים את הטענה שבכותרת. בדקנו את המסמכים. שימו לב לטכניקת ההטעיה שלו חנן עמיאור | 08.11.22 | בתמונה: הפלסטינים מחנכים את ילדיהם "להושיט יד לשווין" (צילום אתר ממר"י) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום שישי האחרון ביכה חוקר הסכסוך הישראלי פלסטיני שאול אריאלי את השפעת תוצאות הבחירות על הסיכוי לחלוקת הארץ. במאמר (ארכני כהרגלו) שפרסם ב'הארץ, תיאר כ"צעדים שנקט הצד הערבי לצמצום הסכסוך" את זה: הכרת אש"ף בהחלטות האו"ם 242 ו–338 ב–1988, וההכרה ההדדית הרשמית שלו במדינת ישראל ב–1993, צימצמו את שטח המריבה שלפני כן היה פלשתינה־א"י המנדטורית כולה, והותירו למשא ומתן בהסדר הקבע רק את השטחים שנכבשו ב–1967 שטח המריבה הצטמצם לשטחים הכבושים בלבד? חידוש מרעיש מחדש כאן החוקר רב המוניטין והעלילה. שהרי לדבריו, עילת הקמת אש"ף, כידוע עוד לפני כיבושי 67', אינה תקפה עוד. וכך גם אמנת אש"ף, הקובעת שפלסטין כולה, מהים עד הנהר, תשוחרר באמצעות מאבק מזוין. אריאלי מבסס את קביעתו התקדימית והמרגשת על "ההכרה הרשמית שלו (אש"ף) במדינת ישראל ב 1993", על המכתב שכתב ערפאת לרבין, הנחשב להכרה הרשמית בישראל. אלא שבמכתב כתוב שההכרה הפלסטינית בישראל מותנית ביישום החלטה 242. וב 242 טמון מוקש, שכן היא קובעת שהצדדים יגיעו ל"פתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים". מבחינת הפלסטינים, כפי שהוכח מאז בכל סבב של המו"מ עמם, "פתרון צודק ומוסכם" הוא זכות שיבה במובנה המלא, של כל הפליטים, לכל השטח שבתוך הקו הירוק. כך שאש"ף מעולם לא "צימצם את שטח המריבה לשטחים שנכבשו ב 1967" כטענת שאול אריאלי, כיוון שמבחינתו הצפת ארץ ישראל כולה במיליוני פליטים וצאצאיהם, היה תנאי סף ל"הכרה" בישראל. כלומר אש"ף הכיר רק בישראל אחת – ישראל המחויבת לקלוט אליה מיליוני פליטים פלסטינים, ובכך הופכת בהכרח למדינה ערבית. ולכן גם מעולם לא שינה את האמנה שלו. נקט תכסיסי הטעייה אבל לא שינה. את כל הדברים האלה יודע אריאלי היטב, כפי שיודע אותם כל מי שמתעניין מעט בפרטי הסכסוך ובתולדותיו. אבל אחד מעיקרי האמונה שלו ושל עיתון 'הארץ', הוא שדינו של הסכסוך עם הפלסטינים להיפתר באמצעות חזרה לגבולות 67'. וכדרכם של מאמינים אדוקים, אין כל קושי להנדס את המציאות בהתאם לאמונה. ודאי שלא לשקר לקוראים ולהציג להם תמונת מציאות כוזבת. וזאת כי בלעדי האשליה הזו, יתמוטט עיקר האמונה. ועמו האמונה כולה.
