'הארץ': "הערבים יושבים רק על 3% מאדמות הנגב"

עודה בשאראת מזדעק: מדינת ישראל שוב כובשת את הנגב. לכבוש אותו במלחמת העצמאות לא הספיק לה, הוא טוען בטורו האחרון ב'הארץ', ולכן היא משתדלת גם בימינו להתעלל בתושביו הבדואים ולגזול את אדמותיהם.

וכל כך למה? האם הפזורה הבדואית אכן מאיימת על הנגב, האם באמת מדובר בבעיה קרדינלית הדורשת תשומת לב רבה כל כך, הפניית משאבים, כסף וכוח אדם לטיפול בה? כלל וכלל לא. למעשה ההיפך. ובלשון בשאראת:

נסביר כאן, שלמרות ערפל הדמגוגיה הסמיך האמת היא, שהערבים יושבים רק על 3% מאדמות הנגב. הממסד, ברוב תיאבונו, שכח את ה–97% וחומד דווקא את ה–3%. כך שחוץ מלהתאבד אין לערבים מה לתרום בשביל לשמור על האופי היהודי של הנגב.

הטענה שהבדואים יושבים רק על 3% מהנגב לא רלוונטית. מדובר בדמגוגיה שמצד אחד מתעלמת מהיקף הקרקעות אותן תובעים הבדואים, ומצד שני מתעלמת מהיקף השטח בנגב שרלוונטי להתיישבות.

נתחיל בשאלת היקף אדמות המדינה הנתבעות על ידי בדואים בנגב, ועליהן הם משתלטים בתהליך ארוך ועקבי.

במהלך שנות השבעים הוגשו על ידי הבדואים בנגב למעלה מ-3,000 תביעות בעלות על קרקע, בשטח כולל של כ-776 אלף דונם. יצוין כי רק למיעוט קטן מביניהם היו מסמכי בעלות על השטח אותו תבעו.

ברבות השנים הצליחה המדינה להגיע להסדרים ולפשרות עם חלק מהתובעים. כך, עד שנת 2014 נותרו כ-590 אלף דונם בתביעת בעלות ללא הסדרה, ובלי שהבדואים התובעים מסוגלים להוכיח את הבעלות בבית המשפט. מאז, היקף הקרקעות שהמדינה מצליחה להגיע לגביו להסדר מדי שנה, הוא זניח.

חשוב לציין כי רוב גדול של הבדואים בנגב – כ-70% – מתגוררים ב-19 יישובים מוכרים. יתר האוכלוסייה, כ-80 אלף איש, חיים מחוץ ליישובים אלה במה שקרוי "הפזורה", והמדינה לא הגיעה עימם להסכם בנוגע לקרקע השייכת או לא שייכת להם. הנתון של 590 אלף דונם, אם כן, נוגע רק למיעוט מאוכלוסיית הבדואים, ואינו כולל את השטח עליו יושבים רוב הבדואים.

נמשיך. שטחו של הנגב כולו הינו כ-13 מיליון דונם. רוב השטח הזה מורכב משטחי אש המוחזקים על ידי הצבא, שמורות טבע ואדמות אחרות המיועדות לשימור. למעשה, שטחי הנגב המיועדים להתיישבות לפי תכנת המתאר הארצית (תמ"א 35) משתרעים על 2,781,000 דונם.

שאר החישוב פשוט למדי לכל מי שיש מחשבון בהישג ידו. אולי "הערבים יושבים רק על שלושה אחוזים מאדמות הנגב", כדברי עודה בשאראת, אך היקף אדמות המריבה בין הבדואים למדינה מהווים 21 אחוזים משטחי הנגב המיועדים להתיישבות!

על מנת לקבל פרספקטיבה טובה יותר, אפשר להוסיף עוד כמה מספרים לדיון. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 היקף השטח הבנוי בישראל היה כ-1.3 מיליון דונם, והתחזית הייתה כי עד 2030 הוא יגדל לכ-1.5 מיליון דונם.

אם המדינה תיעתר להצעתו של עודה בשאראת, תניח לבדואים לנפשם ותכיר בכל תביעותיהם בקרקע – המצב שיתקבל הוא שפחות מ-100 אלף איש (פחות מ-1% מאוכלוסיית המדינה) ישבו על שטח הגדול משליש השטח בו מגוררים שאר 99% אזרחי ישראל.

אלו המספרים, ועכשיו אפשר לדון האם יש כאן בעיה וכיצד צריך לפתור אותה.

פנינו לעודה בשאראת והצגנו לו את העובדות שפרסנו כאן. תגובתו תתפרסם כאן אם וכאשר יבחר להגיב.