'הארץ': מאז האינתיפאדה השנייה אוסרת ישראל על הפלסטינים לעבוד בהתנחלויות

מטרת הקביעה הזו, שהופצה בהבלטה גם במהדורה באנגלית, להציג את ישראל בעולם כמי שמונעת פרנסה מהפלסטינים. האם היא נכונה?

נאסרה כניסתם מאז האינתיפאדה השנייה? עובדים פלסטינים בהתנחלות ביתר עלית (צילום: נתי שוחט פלאש 90)

לפני זמן לא רב התפרסם ב'הארץ' מאמר בו קיבצה פלסטינית בשם אום פורת כמה מתחושותיה על החיים בימי קורונה בשטחי הרשות הפלסטינית. כמובן שהוא פורסם בהבלטה גם במהדורה המודפסת של העיתון באנגלית וגם באתר 'הארץ' באנגלית.

בין יתר הגיגיה של אום פורת על משבר הקורונה המכה בעיר רמאללה, היא מבליעה טענה כביכול תמימה:

תהיתי אלו מהגבלות התנועה החדשות יוסרו כשיחלוף איום הנגיף ואלו יהפכו לקבועות, כפי שנעשה בעבר. גם חומת ההפרדה והאיסור על כניסת פלסטינים להתנחלויות היו תגובות זמניות לאינתיפאדה השנייה, רק שהן לעולם לא הוסרו.

האמנם איסור על כניסת פלסטינים להתנחלויות היה תגובה זמנית לאינתיפאדה השנייה שלעולם לא הוסרה?

ברור מדוע כותבת את זה אום פורת. כדי ליצור בעיני הקורא, ודאי הקורא הבינלאומי של המהדורה באנגלית, אווירת עוול וחנק מכוון של הכלכלה הפלסטינית בידי ישראל. 'הארץ' למעשה טוען פה לניצול פושע של הזדמנות מלפני קרוב לעשרים שנה, כדי למנוע מהפלסטינים את הזכות להתפרנס, ובכך מציג לקוראיו מצג שקרי על מצב בלתי אפשרי השורר בשטחי יהודה ושומרון, בהם פעורה למעשה תהום חסרת גשרים בין הישראלים לפלסטינים.

זהו כמובן שקר מוחלט. על פי נתוני משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים המנפיק את אישורי העבודה, (וגם על פי 'הארץ' בעצמו, עשרה ימים בלבד לפני הפרסום הזה) ישנם יותר מ 30 אלף פלסטינים הנכנסים באופן קבוע להתנחלויות, במטרה לעבוד בהן לפרנסתם.

למעשה מהווה כניסתם הקבועה של פלסטינים להתנחלויות מרכיב הכרחי ואף קיומי בכלכלה הפלסטינית. עשרות אחוזים מהכלכלה הפלסטינית נשענים על מצב קבוע זה, אבל לא רק לכלכלה הפלסטינית תורם המצב הזה. העבודה ביחד יוצרת קשרים אישיים ואף ידידויות בין המתנחלים לפלסטינים. היא מתפתחת לתחומים נוספים כגון בטיחות ורפואה, היא מרגיעה מתחים והיא בונה את הנורמליות של החיים מלמטה.

את המציאות הזו שואף 'הארץ' להסתיר, בעיקר מקוראי המהדורה באנגלית ברחבי העולם, ותחתיה לברוא, שקר אחרי שקר, מציאות כאוטית, נצלנית ומעוולת, שכלל אינה קיימת.

תגובת עיתון 'הארץ': הכוונה לא לכניסת פלסטינים להתנחלויות לצורך עבודה אלא לכניסה לצורך כללי

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות