'הארץ' מגלה קשיים בהבנת הנקרא עודה בשאראת מבקר קשות את הצו הנשיאותי האמריקני למלחמה באנטישמיות. האם הוא טרח לקרוא אותו? שלומי בן-מאיר | 17.12.19 | הנשיא טראמפ מציג לראווה את הצו למאבק באנטישמיות בקמפוסים, 11.12.2019. צילום: הבית הלבן שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס עודה בשאראת לא אוהב את הצו הנשיאותי עליו חתם הנשיא טראמפ, למאבק באנטישמיות בקמפוסים האמריקניים. וכך הוא כותב: משהו איום מתבשל במערב (כולל אמריקה). דונלד טראמפ חתם לפני כמה ימים על צו נשיאותי, שבין היתר "מאמץ הגדרה רחבה ושנויה במחלוקת של אנטישמיות, כך שתכלול ביקורת מסוימת על ישראל", דווח ב"הארץ". הבעיה בצו, אליבא דבשאראת, היא שהוא מהווה חלק ממגמה עולמית להתיישר עם "הפירוש הקיצוני של המושג אנטישמיות". ומה הבעיה בכך? החלטות אלו מעניקות לישראל חסינות כמעט מוחלטת מפני כל ביקורת… קשה למצוא בדברי הימים חסינות מעין זו. איזו מדינה זוכה, או זכתה, לפריווילגיה כזאת?… רק ישראל זוכה לכבוד מפוקפק זה; אסור לגעת בכיבוש החביב שלה. אם זה המצב, אכן מדובר בהחלטה בעייתית. ראשית, היא נותנת לישראל יד חופשית לבצע עוולות ככל העולה על רוחה; ושנית, היא פוגעת באופן חמור בחופש הביטוי ובחופש האקדמי האמריקני. אלא שזה אינו המצב. ראשית, הגדרת האנטישמיות של ברית זיכרון השואה הבינלאומית אינה אוסרת ביקורת על ישראל. היא גם לא מעניקה לה פריווילגיה מיוחדת. למעשה, היא מציינת במפורש: ביקורת על ישראל הדומה לזו הנמתחת נגד כל מדינה אחרת לא יכולה להיחשב אנטישמית. באשר לצו הנשיאותי, הוא מציין במפורש כי הגדרה זו אינה מחייבת מבחינה חוקית, אלא שעל הרשויות המוסמכות "להתחשב" בה בהחלטותיהם. למעשה, הוא כלל אינו מזכיר את ישראל. הוא כן עוסק בהגנה על יהודים מפני אפליה והטרדה, בהתאם לחוק זכויות האזרח האמריקני. ובנוסף, הצו מבהיר כי אין לעשות בו שימוש לפגיעה בחופש הביטוי: בבחינת החומרים שתוארו לעיל [הגדרת האנטישמיות של IHRA], הרשויות לא יגרעו או יפרו איזו מן הזכויות המוגנות בחוק הפדרלי או בתיקון הראשון לחוקה [המגן על חופש הביטוי, ש.ב.מ] בשאראת יכול לנשום לרווחה; הביקורת על ישראל לא תיעלם מהאוניברסיטאות האמריקניות. פוסט זה ניתן לקרוא גם באנגלית