'הארץ' מפיץ שקרים על החרדים

ביום שישי האחרון התפרסם ב'הארץ' מאמר מאת נחמיה שטרסלר, 'עורך בכיר לכלכלה וחברה' כהגדרתו בעיתון. במאמרו קבע שטרסלר כעובדה את הדברים האלה:

לציבור החילוני קשה להפנים שרוב החרדים רואים בשלטון החילוני שלטון זר שמצווה לעבוד עליו, לשקר לו, ולסחוט ממנו כמה שיותר. הם רואים בממשלה פריץ כמו בגולה, שמצווה לסובב אותו בכחש. הם לא רואים בעצמם חלק מהמדינה הציונית

החלטת עורכי העיתון להדגיש ברקע כהה דווקא את הפסקה הזו במאמרו של שטרסלר, מעידה שהם אהבו במיוחד את האמירות הקשות, לפיהן לחרדים אין אמון בממשלה והם לא רואים עצמם חלק מהמדינה.

אבל האם טענות מודגשות אלה של שטרסלר, המוצגות כקביעות, הן גם נכונות?

התשובה: לא. הן שקרים ועלילות.

מחקר מקיף של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן בדיוק את שתי הטענות האלה ומתברר שהמציאות הפוכה בתכלית.

החרדים לא רואים את השלטון כ"זר", ואת הממשלה כ"פריץ בגולה". למעשה, מידת האמון של החרדים בממשלה גבוהה ממידת האמון של הציבור היהודי בכללותו בממשלה. (33% אמון מצד החרדים, 28–29% אמון מצד כלל הציבור היהודי)

לא נכון גם שהחרדים "לא רואים בעצמם חלק מהמדינה הציונית". גם כאן, הנתונים מצביעים על ההיפך. ובלשונם של מחברי הדו"ח:

עוד מגמת שינוי בציבור החרדי ועלייה בתחושת השייכות נצפתה גם מתשובותיהם לשאלה האם הם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה. לפני חמש שנים רק מחצית מהציבור החרדי השיבו בחיוב על שאלה זו, ואילו כיום מעל שני שליש מהם ציינו כי הם מרגישים כך.

גם בשאלה לגבי רמת הסולידריות בחברה היהודית בישראל רוב החרדים, כמו גם רוב הציבור יהודי הלא-חרדי, ציינו כי יש להם תחושת הסולידריות בינונית עד גבוהה (חרדים- 69%, ציבור יהודי לא חרדי- 79%).

למה אם כן מסית שטרסלר את קוראי 'הארץ' נגד החרדים ומתאר אותם כמנוכרים לכלל הציבור בצורה כה שקרית?

כי שטרסלר אינו עיתונאי אלא תועמלן פלגן ומפיץ שנאה, הרואה את עצמו כחייל בקמפיין פוליטי. החרדים משייכים עצמם לימין ולכן הוא חש שעליו להטיל פגם מוסרי בקולותיהם, ומציג אותם לציבור כמגזר שונה, שונא וזר, תוך שהוא מסתיר לא רק את העובדה שהם כלל אינם כאלה, אלא את הדבר החשוב אפילו יותר והוא המגמה, לפיה הם רק מתקרבים יותר ויותר למדינה ולחברה הישראלית. אם היו משייכים עצמם לשמאל, לא היה כותב את השקרים האלה, אלא כותב בהתלהבות רבה את האמת.

בירכתי הדו"ח של המכון לדמוקרטיה מסתתר נתון נוסף, שיש בו כדי להאיר את התמונה כולה באור בהיר וחד: המוסד המדינתי בו נותנים החרדים את האמון המועט ביותר הוא התקשורת. רק אחוז אחד מהם מאמינים לה.

הם יודעים למה.