'הארץ' מציג: חדשות מותאמות לקוראים מחו"ל

עיתון 'הארץ' באנגלית מעצב עבור קוראיו מחו"ל תמונה חלקית ובלתי מייצגת של המציאות על ידי בחירה מה לתרגם, מה להשמיט, מה להוסיף ומה לשכתב מהידיעה המקורית בעברית. תופעה זו חוזרת על עצמה פעמים רבות מדי מכדי שתהיה מקרית.

דוגמא בולטת לתופעה מתמשכת זו ניתן למצוא בדיווח שפורסם אתמול (22.9.11) במהדורה המודפסת של העיתון על ידי אנשיל פפר וחיים לוינסון על הפרות הסדר שלשום בשטחים, אשר כותרתה בעברית היא:

לעומת זאת, הכותרת המקבילה של אותה הידיעה בשפה האנגלית היא:

תרגום:

היום הראשון של המחאות עבר בשקט/בשלום שעה ששוטרי הרשות שמרו על המפגינים בתוך עריהם

מעבר לעובדה שהכותרת הפוכה בכמעט 180 מעלות מהכותרת בעברית, היא סותרת את תוכן הדיווח עצמו, גם באנגלית. אמנם כוחות הביטחון הפלסטינים הצליחו להכיל מפגינים פלסטינים בתוך הערים, אך נוסף על כך, על פי הדיווח:

ניכרה אתמול עלייה משמעותית במקרי יידויי האבנים אל עבר כלי רכב ישראליים בכבישי הגדה…

עשרות צעירים יידו אבנים ובקבוקים לעבר עמדות צה"ל במעבר קלנדיה…

יידויי האבנים נמשכו מרבית שעות היום ושני מפגינים פלסטיניים נפצעו קל…

ליד היישוב היהודי בחברון, איבדו אנשי המנגנונים שליטה על המפגינים לכמה דקות, כשכמה עשרות מהם הצליחו לפרוץ מחסום וליידות אבנים אל עבר בתי היישוב היהודי בחברון…

נוסף על כך, בולט בהיעדרו מהדיווח באנגלית האירוע החמור ביותר שאירע אותו יום – פציעתה של פעוטה כתוצאה מיידויי אבנים על ידי פלסטינים אל עבר המכונית בה ישבה. בעוד אירוע זה מופיע בכותרת הדיווח בעברית כמו גם במשפט הפותח שלו, בדיווח באנגלית אין זכר לפציעת הפעוטה. פלא, אם כן, שהיום הראשון של המחאות "עבר בשקט"?

רק השלב הראשון

אתר לאטמה קלט לפני מספר ימים דוגמא נוספת המשתלבת היטב בתופעת התרגום הבעייתי של 'הארץ'. תחת כותרת "ברמאללה לא רוצים עוד אינתיפאדה ומפחדים מהתגובה של הצבא" ('הארץ', 16.9.11) ראיין אבי יישכרוף את לטיפה אבו-חמד, אימם של ארבעה מחבלים ומי שנבחרה להוביל את קמפיין ההכרה במדינה הפלסטינית. יישכרוף תיעד את הדו-שיח הבא בין לטיפה לאחר מבניה:

[לטיפה:] "…אנחנו רוצים שלום עם ישראל, אך היא לא רוצה בכך. אנחנו נחזור לאדמות שלנו, גם לשטחי 1948".

נאג'י, בן 46, קוטע אותה. "כן, אבל אמא, הבקשה היא להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 1967". לדבריה, "הבקשה היא אמנם להכרה בשטחי 1967", היא אומרת, "אך זה השלב הראשון. אחר כך נרצה את 48'".

אבל אל תחפשו את ההתבטאויות של לטיפה בכתבה באנגלית, הן פשוט לא מופיעות שם. נוסיף על כך שאבי יששכרוף פירט כי אחד מבניה של לטיפה רצח את רכז השב"כ נעם כהן, ובן אחר הוא המקים בה"א הידיעה של גדודי חללי אל-אקצא אשר אחראים על רציחתם של עשרות ישראלים בפיגועי טרור. כל המידע הזה מנוע מקוראי 'הארץ' באנגלית ורק ציטוט אחד נותר מהדיווח המקורי בעברית, זה של נג'י, בן נוסף של לטיפה, שאומר "אנחנו לא מעוניינים באינתיפאדה".

לסיכום, מה למדו אותם עיתונאים זרים, דיפלומטים ומובילי דעה רבים שקראו את שתי הכתבות הנ"ל השבוע ב'הארץ'? שהפלסטינים לא מעוניינים באינתיפאדה ושהיום הראשון של המחאות עבר בשקט. ומה הם לא למדו? שפעוטה נפצעה כתוצאה מיידוי אבנים של פלסטינים וכי מי שנבחרה לייצג בציבור את הקמפיין של הרשות הפלסטינית היא אמא של רוצחים וכי על פי תפיסתה מדובר בשלב הראשון בדרך לחזרה לשטחי 1948.

תופעת התרגומים הבעייתיים חוזרת על עצמה פעמים רבות מדי מכדי להיות מקרית. 'הארץ' מעצב עבור קוראיו מחו"ל – חלקם אנשים חשובים ומשפיעים – תמונה חלקית ובלתי מייצגת של המציאות. להגדיר עיתונות מסוג כזה כ"לא טובה" תהווה לשון המעטה.

עדכון מה-25.9.11

להלן דוגמא נוספת להמעטת האירועים האלימים בשטחים על ידי מהדורת 'הארץ' באנגלית.

בפרשנות של אבי יששכרוף תחת הכותרת "הפסד של עבאס יאיץ את האלימות" (23.9.11), כתב בין השאר:

ההפגנה שנערכה אתמול במרכז רמאללה, שהתמקדה דווקא בעוינות הפלסטינית כלפי הנשיא אובמה, ממחישה את המשבר הזה עוד יותר; כמו כן, התנגשויות אלימות של ממש בין צה"ל לפלסטינים לא היו עד כה ולא נרשמה התנפלות דיפלומטית עולמית על ישראל.

בגרסה באנגלית – בה משפט זו דווקא תורגם כהלכה – החליט העורך להוסיף את כותרת המשנה הבאה לפני המשפט (למרות שבגרסה בעברית מדובר באמצע פסקה):

No Violent Clashes

תרגום:

לא היו התנגשויות אלימות

מעבר לעובדה שהעורך באנגלית ערך מחדש את המאמר והוסיף כותרת משנה שלא קיימת בעברית, אותה כותרת אינה משקפת את מה שיששכרוף כתב – שלא היו התנגשויות אלימות של ממש. התנגשויות אלימות הכוללות הן פציעה של פלסטיני והן של פעוטה ישראלית דווקא כן היו, כפי שפורט לעיל.

הקורא המצוי המרפרף על העיתון וקורא כותרות ולא את תוכן הכתבות, בסך הכל מקבל חיזוק להבנה המוטעית שבנה עבורו העיתון, לפיה לא היו כלל התנגשויות אלימות והכל מתנהל על מי מנוחות ביהודה ושומרון.