'הארץ' מציג: קלאסיקה אנטישמית

בתחילת השבוע, בירך גדעון לוי ב'הארץ' על החלטתו של ולדימיר פוטין להפסיק את פעילות הסוכנות היהודית ברוסיה. פעילותה של הסוכנות חתרנית, מיותרת ומעוותת, קובע לוי ומוסיף:

פוטין ביקש לשים קץ להתערבותה של מדינה זרה בעניינים הפנימיים של ארצו… פוטין בוודאי ייאלץ לוותר על דרישתו, כי הממסד היהודי חזק יותר, אבל לא צריך את פוטין כדי לשאול לא רק באיזו זכות, אלא גם לשם מה?

נשאיר לאחרים להתפלמס על ה"לשם מה", ונתעכב על הקטע שהדגשנו: לטענתו של לוי, פוטין עתיד לחזור בו עקב לחציו של "הממסד היהודי", ולאפשר את פעילות הסוכנות היהודית במדינתו. שימו לב, אין מדובר כאן בדיפלומטיה של ממשלת ישראל או אינטרסים אחרים – אלא כוחו של "הממסד היהודי" הוא שיוביל לכך.

נשאלת כמובן השאלה, איזה ממסד יהודי כבר יש ברוסיה (בה חיים היום כ-150 אלף יהודים בלבד), אשר חזק יותר מהנשיא פוטין ומסוגל לכוף אותו לסור למרותו.

הנקודה החשובה יותר היא שגדעון לוי מהדהד טענה אנטישמית קלאסית ומובהקת. הנה, מתוך הגדרת העבודה של האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA):

הטחת האשמות היוצרות דה-הומניזציה, דמוניזציה, או טענות סטריאוטיפיות אודות יהודים או כוחם של יהודים כקולקטיב – כגון, ובמיוחד אך לא באופן בלעדי, המיתוס אודות קונספירציה יהודית עולמית או יהודים השולטים בתקשורת, בכלכלה, בממשלה או במוסדות חברתיים אחרים.

גדעון לוי בהחלט מטיח האשמה סטריאוטיפית אודות כוחם של היהודים ששולטים בממשלות. טענה כזו מושמעת לרוב כלפי יהדות ארצות הברית, המונה כשישה מיליון איש, ושם לאנטישמים יש לפחות "ראיות" – מיקומם של יהודים לא מעטים בעמדות השפעה. אבל ברוסיה?

זו אומנם לא הפעם הראשונה שלוי כותב טענות אנטישמיות מהסוג הזה. בעבר, למשל, הוא האשים את יהודי בריטניה בנאמנות כפולה. ובכל זאת פנינו אליו כדי שיבהיר את דבריו. הדגשנו בפניו כי הוא כתב על "הממסד היהודי", לא ישראל, ובכלל איזה ממסד יהודי עוצמתי כבר יש ברוסיה?

תשובתו של גדעון לוי:

"בהחלט הממסד היהודי. הממסד היהודי הבינלאומי. גוף עתיר כוח והשפעה."