'הארץ': עד ברוך גולדשטיין הפלסטינים רצו רק את סיום הכיבוש

ביום שישי האחרון התפרסמה בעיתון כתבה מאת עמירה הס, שסקרה את כישלון מסע הטרור הפלסטיני הברברי (אותו היא מכנה "ההתנגדות").

לטענת 'הארץ' והס, כוונת הפלסטינים היתה תמימה לאורך הדרך – "לחסל את הכיבוש הצבאי מ 1967" ו"להמשיך לתהליך פיוס היסטורי בין שני העמים".

כך הס:

כשהאינתיפאדה הראשונה התגלגלה לשיחות הרב־צדדיות במסלול מדריד, שבהן השתתפה משלחת פלסטינית שכביכול אינה כפופה לאש"ף. באווירה זו של קץ המלחמה הקרה, הציפייה הפלסטינית והבינלאומית, וגם של רבים במחנה השלום הישראלי, היתה שההתנחלויות יפורקו, ישראל תיסוג מהשטח שכבשה ב–1967 ושתוקם בו — 22% מפלסטין המנדטורית — מדינה פלסטינית. תהליך מדריד הרב־צדדי התחלף במשא ומתן הדו־צדדי בין אש"ף לישראל באוסלו. ציפיית הפלסטינים נשארה כשהיתה: שהכיבוש הצבאי מ-1967 יחוסל, שזכותם להגדרה עצמית תכובד ושהצדדים ימשיכו בתהליך של פיוס היסטורי בין שני העמים.

האמנם צודקת הס ו"ציפיית הפלסטינים" היתה רק לסיום הכיבוש ביהודה ושומרון?

לא. למעשה, זה לא היה נכון בשום שלב. החל מהרגע הראשון הודיעו הפלסטינים בצורה הברורה ביותר שאין להם עניין בסיום הכיבוש אלא בחיסול ישראל כולה.

הם אמרו את זה כבר ב 1968, כשפרסמו את האמנה הלאומית הפלסטינית, בה קבעו שמטרת העל של מאבקם היא שחרור פלסטין כולה, מהים עד הנהר, בדרך של מאבק מזוין.

הם אמרו את זה שוב ב 1974, ב'תורת השלבים' אותה פרסמו, שתיארה את השלבים השונים באסטרטגיה הפלסטינית לחיסול ישראל כולה.

ושוב באמנת חמאס מ 1988 שגם היא מביעה התחייבות נצח חד משמעית לחיסול מדינת ישראל בדרך של מאבק מזוין.

כדי לנסות איכשהו לתקף את טענתה הדמיונית ולהעביר את האשמה להידרדרות המצב אל ישראל, טוענת הס כי:  

עם הקמת חמאס ב-1988 התמקדה הזרוע הצבאית שלו בתקיפות בנשק בשטח הפלסטיני שנכבש ב-1967… לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים במסגד האבראהימי בחברון בפברואר 1994, תנועת החמאס עברה לבצע פיגועים נגד אזרחים גם בתוך שטח ישראל

גם זה כמובן שקר מטופש. הנה כמה מפיגועי חמאס בתוך שטח ישראל, רק בשנת הקמתו ובשנה שאחריה:

רצח רחל וייס במושב שפיר באוגוסט 1988

חטיפת ורצח אבי סספורטס מצומת הודיה בדצמבר 1989

חטיפת ורצח אילן סעדון מצומת מסמיה במאי 1989

רצח השבעה (5 נשים ו 2 גברים) בתל אביב באוקטובר 1989

וכמובן שחמאס לא טמן ידו בצלחת והמשיך לרצוח אזרחים ישראלים בתוך שטח ישראל עוד פעמים רבות לפני הפיגוע היהודי במערת המכפלה בפברואר 1994.

ל'הארץ' קושי בלתי אפשרי להודות במציאות, כי הודאה במציאות משמעה קריסת כל תפיסת עולמם בדבר סיכוי לפיוס ולהסכם ואשמת ישראל בהתעכבותו.

איך מיישבים את הקושי? קל. משקרים