הבא בתור: יאיר נוה (2.2.11) ynet וגלי צה"ל מדווחים בחדווה על העתירה למניעת מינויו של יאיר נווה לרמטכ"ל הזמני של צה"ל. האם הם מדווחים על הקמפיין נגד נוה או מצטרפים אליו? אפרת רוט-הלוי | 03.02.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ynet וגלי צה"ל מדווחים בחדווה על העתירה למניעת מינויו של יאיר נווה לרמטכ"ל הזמני של צה"ל. האם הם מדווחים על הקמפיין נגד נוה או מצטרפים אליו? הקמפיין הבא נגד איש ציבור יוצא לדרך וחלק מכלי התקשורת לוקחים על עצמם את התפקיד של שימורו על אש גבוהה. יום לאחר שהוכרז כי האלוף יאיר נווה ישמש כממלא מקום הרמטכ"ל למשך 60 יום מדווחים כלי התקשורת על הדרישה למנוע מינוי זה על ידי מספר ארגוני שמאל. הכותרת של ynet בנושא מהיום: דרישה לעצור מינוי נוה: "חשד לפשעי מלחמה" גם אתר גלי צה"ל התייחס לדברים וציין כי: העותרים, בהם כלת פרס ישראל שולמית אלוני, טוענים שהאלוף חשוד בהפרה של כללי הדין הבינלאומי וביזיון החלטות בג"ץ כפי שנחשף לכאורה במסמכים שפרסם העיתונאי אורי בלאו. על פי הדיווחים, ארגוני השמאל מאשימים את האלוף יאיר נוה בביצוע פשעי מלחמה, בהסתמך על מסמכים צה"ליים אותם גנבה ענת קם והדליפה לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו. הם טוענים כי האלוף נוה הורה לכאורה על חיסול מבוקשים למרות שהיתה אפשרות לעצור אותם. מילא שארגוני השמאל עותרים לבג"ץ – לא היינו מצפים מהם אחרת. אך מדוע מתעקשים ב-ynet ובגלי צה"ל לדווח על האירועים כאילו לא נסתם עליהם הגולל כבר מזמן? כבר בינואר 2009, דחה היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, את הפנייה לפתוח בחקירה פלילית נגד גורמים בצה"ל, שתוארו בכתבתו של בלאו. מזוז דחה שלוש עתירות שונות והסביר כי צה"ל פעל לפי הוראות בג"ץ בכל אחד משלושת המקרים. אל תחפשו את העובדה הזו בדיווחים ב-ynet ובגלי צה"ל, משום שהכתבים דנה צוק ואביעד גליקמן החליטו כנראה שזה מידע לא חשוב. מעבר לכך, כבר נעשה תחקיר עיתונאי לפני מספר חודשים אשר ניתח את מסמכי ענת קם הרלוונטיים, והראה כי כתבתו של בלאו מ-2008 היתה מסולפת מלכתחילה. עיתונאי "מעריב" בן-דרור ימיני פרסם באפריל האחרון כי על פי המסמכים המדוברים האלוף נוה הורה על מעצרים ולא על חיסולים. זאת בהתאמה מוחלטת להוראות בג"ץ. על פי המסמכים והדיונים הרבים שהתקיימו בנושא, יירוט יתאפשר רק במקרה של אנשי ג'יהאד חמושים או אם התדרדרות במהלך הפעולה תחייב זאת. בנוסף לכך, מצוין כי במידה וישנם נשים וילדים יש להימנע מיירוט ולבצע מעצר בלבד, תוך לקיחת סיכון גדול יותר על ידי חיילי צה"ל. ימיני מוסיף עוד כי: בפעולה אליה התייחסה הכתבה בעיתון "הארץ" נהרגו שני מחבלים, זיאד צובחי מחמד מלאישה ואברהים אחמד עבד-אל לטיף עאבד. השניים, לא רק לפי גרסת צה"ל, אלא לפי גרסת הודעה שפרסם הג'יהאד (כפי שמצא החוקר יונתן דחוח-הלוי), נהרגו כאשר ניסו להתנגד למעצר, תוך שהם מצוידים ברובי M-16 ותוך כדי ניהול קרב מול חיילי צה"ל. הג'יהאד רואה בהם לוחמים שנפלו בקרב. "הארץ" יוצר את הרושם שמדובר בקורבנות של פשעי מלחמה. הוכחה שאפשר אחרת מספק אתר NRG אשר במסגרת הדיווח על העתירה נגד נוה כותב: הפרקליטות, בשם שר הביטחון, דחתה את הטענה, כי האלוף נווה, אישר לבצע "סיכולים ממוקדים", בניגוד לפסיקת בג"ץ. לדבריה, לא היה מדובר כלל בסיכול ממוקד אלא בשני מקרים של קרב ירי בין חיילי צה"ל לבין מחבלים חמושים, ובמקרה שלישי של תכנית לעצור מבוקש, שבמהלכה הוחלט לפגוע בו לאחר שלא ניתן היה לעצרו, והדבר נשקל ואושר על ידי אלוף הפיקוד והרמטכ"ל. הפרקליטות הדגישה כי הטענות נגד נווה נבדקו ונדחו לפני כשנתיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה. עוד הזכירה, כי שניים מהאירועים התרחשו עוד לפני פסק הדין המנחה של בג"ץ בנושא. במקום לספק את כל פרטי הפרשה (שהיא יותר פרשת אורי בלאו ו"הארץ" מאשר פרשת יאיר נוה), בוחרים ynet וגלי צה"ל בחוסר אחריות עיתונאית וממחזרים צד אחד של הלא-סיפור הזה כנראה מכיוון שנחמד יותר להעלות עוד דמות ציבורית על המוקד מאשר להודות שהפרשה הסתיימה לפני שהיא התחילה.