הביקורת הבינלאומית שלא הגיעה

הראל לא העריך, אלא קבע באופן חד משמעי כי התקיפות הישראליות יובילו לביקורת בינלאומית. מתוך הנחה שהוא התכוון לביקורת של מדינות וממשלות ולא של המפגינים האנטי-ישראליים מזילי הריר שתמיד צצים כל אימת שישראל יוצאת לפעילות צבאית, הרי שהמציאות הפריכה את קביעתו/נבואתו של הפרשן המנוסה.

להלן תשובתה של הקהילה הבינלאומית לעמוס הראל, כפי שניתנה ביממות שבאו לאחר פרסום קביעתו, ושהתאפיינו אף הן בתקיפות מסיביות של צה"ל בעזה:

ארצות הברית הביעה את עמדתה הברורה בשלושה ערוצים מרכזיים: השגריר האמריקני דן שפירו, הודיע ש"ארצות הברית עומדת כף אל כתף עם ישראל, תומכת בזכותה להגן על עצמה ומעניקה לפעולתה בעזה גיבוי מלא, גם אם תחליט על תקיפה קרקעית". כעבור יומיים הצטרף להבעת התמיכה הבלתי מסויגת בישראל גם מזכיר המדינה ג'ון קרי, כעבור יומיים נוספים, התייצב גם הנשיא האמריקניבעצמו לצד ישראל, ובמהלך סעודת שבירת צום הרמדאן בבית הלבן, הכריז ש"ההתקפות על ישראל אינן מוצדקות" והעניק גיבוי מלא לישראל, כיוון ש"אף מדינה לא יכולה לקבל ירי בלתי מובחן של רקטות לעבר אזרחיה".

ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, העניק לישראל גיבוי מלא, ואף דחק ביתר מנהיגי העולם לעשות כמותו ולהביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל.

קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הזדרזה לפרסם גינוי "ללא הסתייגות" לירי הרקטות מעזה על ישראל.

נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, הביע את "הסולידריות של העם הצרפתי" עם ישראל, והוסיף: "על הממשלה הישראלית לנקוט בכל הצעדים על מנת להגן על אזרחיה מפני מעשים כאלה".

דוברו של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, הודיע כי "קמרון תומך בישראל בעודה מתמודדת עם מתקפות חמאס נגד אזרחיה."

כשנשאל שליח הקוורטט טוני בלייר איך היה הוא נוהג אם היו מטווחים את מדינתו ברקטות, ענה כך: "כמובן שצריך ליצור מצב שבו הטילים מפסיקים להגיע מעזה, ליצור סוג של רגיעה כלשהי לאזרחי ישראל, וגם בשביל הפלסטינים שנתקעים באמצע".

גם העולם הערבי ומצרים בראשו, אינו נחלץ כבעבר לעזרת החמאס ואם מושמעת מכיוונו ביקורת על ישראל, הרי שמדובר, לפי הערכות מומחים, במס שפתיים בלבד.

יתר המדינות החשובות בעולם, שבמבצעים צבאיים ישראלים קודמים ברצועת עזה הגיבו בביקורת חריפה על ישראל, הגיבו הפעם ברמות משתנות של אדישות או התעלמות. גם הימים האחרונים מתאפיינים בקריאת הקהילה הבינלאומית להפסקת אש, אולם ביקורת כלפי ישראל טרם נשמעה. למעשה, מי שחוטף ביקורת השכם וערב הוא ארגון החמאס ולא מדינת ישראל.

נסיים בסעיפים 18-19 בפרק "התדריך" של "מסמך נקדי", הנחשב לתקנון האתיקה המקובל בתקשורת הישראלית, ואשר בו נקבע כי:

יש להפריד הפרדה ברורה לאוזן ולעין בין אינפורמציה עובדתית וישירה מכאן, לבין פרשנות וניתוח מכאן. לעיתים קרובות הדיווח המקצועי מחייב גם ניתוח העובדות ופירושן. אבל גם במקרים אלה יש להקפיד שלא לצאת בקביעות פסקניות, שאפשר לטעות בהן ולקבלן כעובדות מוצקות.

עמוס הראל בחר לא להגיב.