הגדה חשובה מיהודה ישי גולדפלם | 15.06.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מן המפורסמות כי בחירה בטרמינולוגיה מסוימת על פני חברתה יכולה להשפיע על משמעות הדיווח העיתונאי. זהו הכלי היעיל ביותר שעיתונאים יכולים להשתמש בו בבואם לדווח באובייקטיביות כביכול. בהקשר הזה כתב השבוע עקיבא אלדר פסקה מוזרה בטורו ב"הארץ" ("פלסטינים בשירות נתניהו", 13.6.11): המחנה האידיאולוגי שבו גדל נתניהו והמחנה הפוליטי שבו הוא חוסה היום, מחזיק בטיעון ששטחי הגדה המערבית, או בלשונם, יהודה ושומרון, אינם "שטחים כבושים". בעיניהם אלה "שטחים במחלוקת" ולפיכך תביעה ישראלית לריבונות עליהם לגיטימית לא פחות מזו של הפלסטינים. אלדר הכניס תחת מטריה אחת את המונחים "יהודה ושומרון" ו"שטחים במחלוקת" כיוצאים מפיהם של "המחנה האידיאולוגי שבו גדל נתניהו". זוהי מניפולציה של אלדר. מדוע? לגבי המעמד המשפטי של השטחים ניתן אכן להתפלפל. מי שמחפש הוכחות משפטיות שמדובר בשטח כבוש, ומי שמחפש הוכחות משפטיות כי מדובר בשטח במחלוקת – שניהם יוכלו למצוא לכך תימוכין. אך בהדביקו את "יהודה ושומרון" ל"שטחים במחלוקת" ביצע אלדר היפוך היסטורי ויצר את הרושם כאילו מונח זה הוא סקטוריאלי ונחות לביטוי המוכר והרשמי "הגדה המערבית". למותר לציין כי המונח "יהודה ושומרון" קדום יותר למונח "הגדה המערבית". בעוד שמות חבלי הארץ הללו נטבעו כבר בתקופת המקרא, המונח "הגדה המערבית" נכנס לשימוש בימי המנדט הבריטי, במחצית הראשונה של המאה ה-20. "יהודה" הוא המקור למונח "יהודי", ושומרון הוא המקור למונח "שומרוני" – שני עמים עתיקים יותר מהמונח "גדה מערבית". אין שום פסול בשימוש במונח "הגדה המערבית", ו"פרספקטיבה" מעולם לא התייחס בשלילה למונח זה, ואף השתמש בו בעצמו. אלא שלהגדיר את המילים "יהודה ושומרון" כ"לשונם של המחנה האידיאולוגי שבו גדל נתניהו" הוא זלזול בעובדות היסטוריות וזלזול באינטליגנציה של הקוראים.
