הו מרואן ברגותי הגיבור, מה עשו לך הציונים

בתחילת השבוע פורסמה ב'הארץ' רשימה משתפכת ומלאת סופרלטיבים ותשבחות למנהיגי האינתיפאדה.

במיוחד התעכבה הכותבת, עמירה הס, על הרוצח מרואן ברגותי, אותו תיארה כקורבן, שלרוע מזלו:

משלם במאסר העולם על התקוממות שהתחילה כעממית וספונטנית, ונחטפה על-ידי הזרועות החמושות של הארגונים הפלסטיניים

הס אף הוסיפה שברגותי

נקלע, בניגוד להבנתו ולנטיותיו, לתחרות הזכרית שהתפתחה בין הזרועות החמושות השונות, ובינן לבין צה"ל

כלומר מבחינת עיתון 'הארץ', מרואן ברגותי ה"חתיך", ו"בעל הצחוק המידבק", כפי שמציגה אותו הס בהתחנחנות מביכה, "משלם" על התקוממות ש"נחטפה", ובכלל "נקלע" לכל העניין "בניגוד להבנתו ולנטיותיו".

כלומר, הוא איננו מחולל של הנסיבות אלא קורבן שלהן.

זוהי הצגה שקרית של האירועים וניסיון מגונה להצדיק טרוריסט שעסק בהתלהבות ובנחישות בניהול והוצאה לפועל של רצח חסר אבחנה כלפי יהודים באשר הם. נזכיר בקצרה את מעשיו של ברגותי, כפי שתוארו על ידי בית המשפט:

ברגותי הנהיג את ארגון הטרור 'התנזים', שרצח יהודים בעיקר בירי, ואת יחידת המתאבדים שלו – 'גדודי חללי אל אקצא', שרצחה יהודים באמצעות פיגועי התאבדות באתרים אזרחיים הומי אדם. ברגותי סייע למפקדי החוליות באספקת מימון נשק וחומרי נפץ לפיגועים, אישר מראש את ביצועם, ולא נמנע מכך גם כשנוכח שוב ושוב שהפיגועים שהוא מוציא לפועל מכוונים כלפי אזרחים ישראלים בתוך הקו הירוק. הוא עודד את אנשיו להמשיך בכך ושיבח אותם על מעשיהם.

על "התקוממות" זו, אליה "נקלע בניגוד להבנתו", ואשר "נחטפה" על ידי "הזרועות החמושות" (שהוא היה אחד הבכירים במנהיגים ובמפקדים שלהן), "משלם" ברגותי המסכן בחמישה מאסרי עולם על מעשי רצח שהורשע בהם, ובעוד 40 שנות מאסר על מעשה רצח שלו, שלמרבה האכזבה לא צלח.

איזו תועלת צומחת לעיתון ישראלי לכסות בצורה כזו על פשעיו של רוצח ההמונים הזה?

נטייתו של 'הארץ' להלבין, להצדיק ואף להעריץ את הטרור הפלסטיני, אינה חדשה.

בעבר כבר נקבע בו שהאלימות הפלסטינית הרצחנית וחסרת האבחנה כלפי יהודים באשר הם, היא "אחת המאופקות בהיסטוריה", ושירי הרקטות שלהם על גני ילדים בעוטף עזה הוא "מוצדק" ולכן "קשה להאשים" אותם על כך.

פיגוע בו שני צעירים פלסטינים יצאו לרחוב עם סכינים במטרה לרצוח יהודים (פצעו אנוש וקשה ילד וצעיר), תואר ב'הארץ' כ"בושה למדינה, אות קין על מצח החברה הישראלית, כתב אישום מוסרי". זכור גם רוגל אלפר, המבקש למפרע סליחה מהטרוריסט הפלסטיני שירצח אותו באקראי, באומרו לרוצחו מראש כי הוא מבין את הרצח ואף מתפלא שלא קרה קודם לכן, בשל "חלקי הדל בעוולות הכיבוש", והיו כמובן עוד רבים.

התקדמנו. לא עוד הצדקת הרוצחים עצמם ב'הארץ', גם הצדקת מפקדי ארגוני הטרור ששלחו אותם לרצוח.

אין עורכים ב'הארץ'.