הטיות התרגום של 'הארץ' – פרק 28

חיילי צה"ל ירו רימוני גז בתגובה לנפנוף דגלים וקריאת ססמאות של פלסטינים. נשמע הגיוני? זו פחות או יותר המסקנה אליה הובילו עורכי 'הארץ' באנגלית את קוראיהם.

                                                              סמוך למחסום קלנדיה. יום האדמה 2013 (צילום: פלאש 90)

פעוט ישראלי בן ארבע ועוד שישה חיילים שנפצעו מאלימות פלסטינית במהלך יום האדמה, הועלמו ואבדו במהדורה המודפסת של 'הארץ' באנגלית, בה משמיטים המתרגמים באופן עקבי תיעוד של אלימות פלסטינית שמוזכרת במהדורה המקורית בעברית. כל אזכור של ידויי אבנים מצד הפלסטינים הושמט גם הוא באלגנטיות מהגרסה האנגלית, למרות שהגרסה בעברית מתארת מספר מקרים כאלו.

להלן הידיעה היחסית קצרה, החתומה על ידי ג'קי חורי, גילי כהן וחיים לווינסון, שהופיעה במהדורה בעברית ב-1.4.13 :

 

להלן שתי הפסקאות הראשונות:

 

פעוט כבן ארבע ושישה חיילי צה"ל נפצעו אתמול קל מאבנים שיידו לעברם פלסטינים בכמה אירועים נפרדים בגדה המערבית. בקלנדיה התעמתו כוחות הביטחון עם כ-150 פלסטינים, שיידו לעברם אבנים. החיילים השיבו בירי אמצעים לפיזור הפגנות ולא דווח על נפגעים. התקריות התרחשו על רקע יום האדמה שחל אתמול.

 

בתקרית בכפר ג'יוס שבשומרון נפצעו שני חיילים מיידוי אבנים. כוח צבאי שהיה במקום השיב בירי רימוני גז ורימוני הלם. בתקרית אחרת, סמוך לצומת אפרת-צפון, נפצע פעוט כבן ארבע קל מאוד – גם כן מיידויי אבנים. ארבעה חיילים נפצעו קל אחר הצהריים בהתהפכות ג'יפ צה"לי בח'רבת עליא סמוך לבית לחם. שניים מהחיילים פונו לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. מתחקיר ראשוני עולה כי החיילים ניסו לרדוף אחר פלסטינים שיידו אבנים באזור ונקלעו להתקהלות של עשרות פלסטינים. כנראה הג'יפ התהפך כשעלה על מחסום אבנים שהונח על הכביש על ידי פלסטינים.

בהפגנה שהתקיימה בשעות הצהריים באזור רפיח בדרום רצועת עזה התקהלו עשרות פלסטינים שיידו אבנים. כוחות צה"ל ירו לעברם בניסיון להרחיקם. פלסטיני אחד נפגע כתוצאה מהאש ומצבו קל.

  

כיתוב התמונה שצורפה לכתבה במהדורה העברית הינה:

פלסטינים מיידים אבנים לעבר חיילים ליד מחסום קלנדיה מצפון לירושלים, אתמול.

 

אמנם במהדורה המקוונת של 'הארץ' באנגלית ידויי האבנים ופציעות הישראליים אכן מוזכרות, אולם מידע זה נעלם כלא היה במהדורה המודפסת – זו המונחת על שולחנם של עיתונאים זרים, דיפלומטים או סתם מנויים אשר לא קוראים את העיתון באינטרנט. ניכר כי עורכי המהדורה המודפסת ייחסו לאירועי יום האדמה חשיבות רבה, שכן הידיעה מוקמה במקום בולט יותר (עמוד השער לעומת עמ' 5 בעברית),  והיא גם ארוכה יותר (11 פסקאות לעומת 5 בעברית). ולמרות זאת, אין בה כל אזכור לאלימות הפלסטינית או  לפצועים הישראלים, חיילים ואזרחים כאחד, מהשבת האחרונה. להלן עמוד השער של 'הארץ' באנגלית מה-1.4, עם סיפור יום האדמה כאייטם מרכזי:

המאמר באנגלית, עליו חתום ג'קי חורי, פותח בסקירת שתי ההפגנות שהתקיימו לרגל יום האדמה בצפון הארץ ובדרומה, ואכזבת המארגנים מההשתתפות הדלה בהפגנה הדרומית. לאחר מכן מתמקדת הידיעה בהתקפה על כתב של רשת אל ג'זירה, כתגובה למה שנתפס ככיסוי תקשורתי המתנגד למשטר אסד. כאשר הידיעה מגיעה לבסוף לתיאור של ההפגנות עצמן, מסופר בה על מטרות המפגינים וטענותיהם כלפי ישראל, אך נעלם ממנה סקירת אירועי ידויי האבנים המפורטת שסיפק הכתב חורי בעברית. המהדורה באנגלית מזכירה רק את המחאה הלא אלימה של המפגינים בסכנין – נפנוף דגלים וקריאת ססמאות:

 

Participating in the Sakhnin rally were dozens of activists from human rights and civil rights groups, including a delegation from the unrecognized Bedouin villages al-Arakib north of Be'er Sheva. As usual, participants waved Palestinian flags; a few activists, mainly from the Sons of the Village movement, waved Syrian flags. Demonstrators chanted slogans against the occupation and Israel's expropriation of Palestinian land. There were calls for the unification of the Palestinians factions, in particular Fatah and Hamas, as well as for the international and Arab communities to take immediate action to stop Israel's settlement policy, which jeopardizes any potential peace between Israel and the Palestinians.

 

תרגום:

 

כמה עשרות פעילים מארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח השתתפו בהפגנה בסכנין, כולל משלחת מהכפר הבדואי הלא מוכר אל-ערקיב מצפון לבאר שבע. כרגיל, המשתתפים נופפו בדגלים פלסטינים; מספר פעילים, בעיקר מתנועת "בני הכפר", נופפו בדגלים סורים. מפגינים קראו סיסמאות נגד הכיבוש והפקעת אדמה פלסטינית על ידי ישראל. היו קריאות לאיחוד הפלגים הפלסטינים, במיוחד בין פתח לחמאס כמו גם קריאות לקהילה הבינלאומית ולקהילות הערביות לנקוט בפעולה מיידית על מנת לעצור את מדיניות ההתנחלויות של ישראל, המסכנת כל סיכוי לשלום פוטנציאלי בין ישראל לבין הפלסטינים.

 

המאמר באנגלית – כאמור, הארוך והמפורט יותר – לא מצא מקום להזכיר את יידוי האבנים על ידי פלסטינים בקלנדיה, ג'יוס, סמוך לצומת הגוש ובאזור רפיח.

 

באופן דומה, בעוד הידיעה בעברית כללה תמונה של פלסטינים המיידים אבנים, התמונה המופיעה בעמוד השער של המהדורה האנגלית כללה תמונה של "מפגין פלסטיני הזורק חזרה מיכל גז מדמיע אשר נורה על ידי חיילים ישראלים במהלך עימותים בבית לחם ביום שישי".

 

לעורכי המהדורה באנגלית יש כמובן זכות מלאה להפעיל את שיקול דעתם המקצועית באמצעות בחירת תמונה זו או אחרת, או באמצעות אי-אזכור פצועים כלשהם בכותרת או בפסקאות הראשונות (הפציעות, למרבה המזל, היו קלות). אבל איזו הצדקה יש להשמטה מוחלטת של כל אזכור של אלימות פלסטינית ושל פצועים ישראלים – אזרחים וחיילים – כתוצאה מכך? ההתעלמות מהאלימות הפלסטינית, מובילה את הקוראים למסקנה ההגיונית שחיילי צה"ל ירו רימוני גז כתגובה לנפנוף דגלים וקריאת סיסמאות על ידי הפלסטינים.

 

התמונה הבאה הלקוחה מסוכנות החדשות הסינית Xinhua, צולמה בדיוק באותו המקום בו צולמה התמונה שפורסמה ב'הארץ' באנגלית, אלא שרואים בה פלסטיני זורק אבנים ולא רק "מחזיר מיכל של גז מדמיע" שירו עליו:

 

כתובית התמונה באנגלית:

 

Palestinian protesters hurl stones toward Israeli soldiers during clashes in the West Bank village of Al-Khader near Bethlehem on March 29, 2013.

 

תרגום:

 

מפגינים פלסטינים מיידים אבנים אל עבר חיילים ישראלים כחלק מעימותים בכפר אל-חאדר ליד בית לחם שבגדה המערבית

 

איזה שיקול עיתונאי מצדיק פרסום תמונה של פלסטינים "זורקים בחזרה מיכל גז מדמיע אל עבר חיילים ישראלים" תוך התעלמות מוחלטת מכך שמיכל הגז נורה כתגובה לאבנים אותם יידו הפלסטינים? איזו אתיקה עיתונאית באה לידי ביטוי בכך שלא מיידעים את הקוראים שבאותה הפגנה בה חיילים ישראלים ירו גז מדמיע אל עבר הפלסטינים, פלסטינים זרקו אבנים על חיילים ישראלים?

 

ולסיום, הנה תיעוד התהפכות הג'יפ הצה"לי בח'רבת עליא, תאונה בה נפצעו ארבעה חיילים ואותה בחרו שלא להזכיר במהדורה המודפסת של 'הארץ':