פרסום ממצאי "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010" של המכון הישראלי לדמוקרטיה הציף תובנות מעניינות לגבי עיתוני ישראל ואתרי החדשות שלה. רוב עורכי החדשות קפצו על הממצאים כמוצאי שלל רב, כאשר התמונה המצטיירת מהכותרות היא שרוב הציבור הישראלי מתרחק מערכי הדמוקרטיה.

אחד הממצאים המצוטטים ביותר המעיד לכאורה על גזענותו של הציבור היהודי בארץ הוא השאלה לגבי "שכנות עם האחר". על פי הסקר, השכנים הכי פחות רצויים ליהודים הם ערבים (46%). רוב כלי התקשורת בחרו להדגיש נתון זה לצד הנתון שהשכנים הכי פחות רצויים לערבים הם הומוסקסואלים (70%).

הכותרת ב"דה מרקר" אשר הועתקה גם ל"נענע 10":

ישראל 2010 – השכנים הבלתי רצויים ביותר: ערבים והומוסקסואלים

הכותרת ב-ynet:

סקר: חצי יתנגדו לשכן ערבי, חרדי עדיף על הומו

גם ב"הארץ", "ישראל היום", ו-NRG, מוזכרים אותם הנתונים – השכן הכי פחות רצוי ליהודי הוא ערבי, והשכן הכי פחות רצוי לערבי הוא הומוסקסואל.

הנתונים הללו הם אכן ציטוטים מדויקים מהסקר, אולם מה שהושמט מכל אחד מהדיווחים הוא כי 50% מהערבים אינם מעוניינים לגור בשכנות עם יהודים. במילים האחרות, ההשוואה והכותרת המתבקשת צריכה להיות: 46% מיהודים אינם מעוניינים בשכנות עם ערבים, ו-50% מהערבים אינם מעוניינים בשכנות עם יהודים. אחר כך אפשר לפרט את היחס להומואים, חרדים, אתיופים ורוסים.

הגרף הרלוונטי מתוך הסקר (עמ' 124):

מה שכל כלי התקשורת פרסמו מופיע בתקציר של הסקר. הנתון שאנחנו הבאנו מופיע בגוף הסקר. האם ייתכן כי כל העיתונאים היו כל כך עצלנים שהם לא קראו את הסקר עצמו והסתפקו בתקציר בלבד? או אולי הם חשבו שיותר מעניין לספר שערבים לא רוצים לגור ליד הומואים מאשר ליד יהודים?

ודבר נוסף, הפרשנויות של הסקר שליוו את רוב הדיווחים ציירו תמונה עגומה של חברה חשוכה וגזענית. לעומת זאת, בגוף הסקר (ולא בתקציר) נאמר (עמ' 123):

ככלל, כלפי כל הקבוצות שציינו, יותר ממחצית מהמשיבים היהודים ענו שהשכנות אינה מפריעה להם (הממוצע של המשיבים ששכנות כזו או אחרת מפריעה להם הוא 23%). כלומר, הציבור היהודי מגלה כאן סובלנות מרשימה.

אבל למה להרוס את המסקנה המוכתבת מראש עם פרטים קטנים כמו עובדות?

ממצא נוסף של הסקר מצביע על כך שהאמון שהציבור נותן לתקשורת בירידה מתמדת, והשנה הוא הגיע לשיא שלילי (34%). לאור הדוגמא הנ"ל, יש בכך פלא?