הכלבה, העיתונאית והשנאה לישראל

(3.7.11)
זה התחיל כידיעה קטנה וצבעונית והתגלגל לשנאת יהודים ושנאת ישראל תהומית ברשת. הסיפור על העיתונאית הישראלית בעיתון "מעריב" שבודאי לא מודעת לכמות הנזק שהחובבנות שלה גרמה לתדמיתה של ישראל.

השתלשלות האירועים הבאה אינה מוכרת קרוב לודאי לרוב הישראלים. היא מעידה שוב על תרומתם של עיתונאים ישראליים להשחרת פניה של ישראל בעולם. מה שמייחד את הסיפור הזה הוא שלא מדובר בחשודים המיידיים או בכלי תקשורת ישראלי המתורגם לאנגלית באופן קבוע, כמו עיתון "הארץ" למשל, אלא בידיעה אזוטרית ומקומית שפורסמה במקור רק בעברית.

ב-3.6.11 פרסמה עדי חשמונאי ב"מעריב" ידיעה תחת הכותרת הסנסציונית: "מאה שארים: בית הדין הורה לסקול כלבה", שם סופר על כך שבית הדין הרבני במאה שערים הורה לסקול כלבה שהתנחלה בבית הדין מכיוון שהרבנים טענו כי נשמתו של עורך דין כלשהו התגלגל לגופה של הכלבה. הבלוגספרה רעשה וגעשה סביב הסיפור ואגודת "צער בעלי חיים" אף הגישה תלונה נגד בית הדין הרבני.

כידוע (או שלא), הסיפור הוכח כפארסה מוחלטת ו"מעריב" אף נאלץ לפרסם התנצלות חריגה באורכה:

apology

אולם לא בכך תם הסיפור. כלי תקשורת מובילים בעולם קלטו את הידיעה ופרסמו אותה גם לאחר ש"מעריב" פרסם את ההתנצלות. כך למשל, פרסמה סוכנות הידיעות AFP את הידיעה ב-17.6, יומיים לאחר פרסום ההתנצלות של "מעריב", תחת הכותרת:

Jewish court sentences dog to death by stoning

תרגום:

   בית דין יהודי דן כלב למוות על ידי סקילה

למחרת (18.6) פרסם ה-BBC את הידיעה תחת הכותרת:

Jerusalem rabbis’ condemn dog to death by stoning

תרגום:

   רבנים ירושלמים דנים כלב למוות על ידי סקילה

באותו יום (18.6) פורסם באתר של מגזין "טיים":

Shocking Sentence: Jewish Court Condemns Dog To Death by Stoning

תרגום:

   גזר דין מזעזע: בית דין יהודי דן כלב למוות על ידי סקילה.

הידיעה ב-BBC זכתה במשך מספר שעות לעמוד בראש רשימת הידיעות הנצפות ביותר באתר. על פי ארגון Just Journalism, אשר מבצע מעקב אחר התקשורת הבריטית, הידיעה ב"טיים" קיבלה למעלה מ-2000 "לייקים" בפייסבוק, ולמעלה מ-800 ציוצים בטוויטר. כאשר "פרספקטיבה" הכניס את הכותרת מה-BBC למנוע החיפוש של גוגל, 60 העמודים הראשונים הכילו לינקים לכ-400 אתרים, בלוגים, ופורומים אשר ציטטו את הידיעה מהעיתון הבריטי הנכבד. על פי The Jewish Chronicle Online:

כאשר הסיפור הופץ על ידי "יאהו", הוא משך למעלה מ-1,800 טוקבקים, רובם מבטאים כעס אלים. אחד כתב: "ככל שאני רואה יותר ישראלים, אני יותר אוהב את הכלב שלי".

התנצלות והתפתלות

לאחר שהבינו ב-BBC כי הם פרסמו סיפור שלא קרה, הם מיהרו ב-20.6 למחוק את הידיעה המקורית, לפרסם במקומה ידיעה חדשה תחת הכותרת: "בית דין ירושלמי מכחיש כי גזר על כלב להיסקל", ולפרסם הבהרה יחסית ארוכה בבלוג העורך של האתר:

ייתכן כי שמתם לב לכותרת ברשימת הידיעות הפופולאריות ביותר, על כלב שנגזר עליו להיסקל בישראל. לאחר יומיים פורסמה ההכחשה: "בית דין ירושלמי מכחיש כי גזר על כלב להיסקל". הידיעה הראשונה הורדה כעת מהאתר. זהו לא צעד אותו אנו מבצעים לעיתים קרובות ולכן ברצוני להסביר מדוע עשינו זאת במקרה הזה. ביססנו את הכתבה על מקורות בהם השתמשנו בעבר: ynet, אתר ישראלי פופולארי, וסוכנות הידיעות AFP. מה שלא ידענו כאשר כתבנו את הסיפור הוא שהעיתון הישראלי "מעריב" כבר פרסם הבהרה והתנצלות. נכשלנו בביצוע הבדיקות הנכונות. לא היינו צריכים לכתוב את הכתבה ואנו מתנצלים על כל פגיעה שנגרמה. שמרנו את הידיעה על ההכחשה לשם השקיפות.

האתר של מגזין "טיים" השאיר את הידיעה המקורית אך הוסיף בראשה את המשפט: "עדכון מה-20.6: הסיפור הזה הוכח כלא נכון", עם לינק להכחשה שפורסמה ב-BBC. בסוף הידיעה נכתב:

עדכון: על פי מקורות בעיתונות הישראלית, ייתכן כי הידיעה אשר פורסמה במקור בעיתון "בחדרי חרדים", לא התבססה על דיווח עובדתי. בית הדין מכחיש כי גזר הדין ניתן וטוען כי הפעולה היחידה שבוצעה נגד הכלב היתה קריאה לפקידים האחראים על בעלי חיים [animal control officials] על מנת להסיר את הכלב.

באתר של AFP  ניתן עדיין למצוא, נכון לכתיבת שורות אלה, את הידיעה המקורית ללא כל שינוי, תיקון, הבהרה או התנצלות. עיתון הטלגראף הבריטי אשר התבסס על הידיעה של AFP מחק לחלוטין את הידיעה ללא כל הסבר. גם באתר nrg וגם באתר ynet (ממנו לקח ה-BBC את הסיפור), נעלמו הידיעות כלא היו.

השמדת ראיות

מה ניתן ללמוד מהעובדה שכלי תקשורת בינלאומיים מכובדים פרסמו את הסיפור לאחר שבארץ כבר התנצלו והודו שהסיפור לא קרה? לכל הפחות מדובר בעיתונות גרועה ובלתי מקצועית, ולכל היותר, סאגה זו מעידה על היחס המעוות שיש לאותם כלי תקשורת כלפי ישראל. סיפור על רבנים בירושלים שדנים כלבה למוות על ידי סקילה הוא טוב מדי מכדי להתעלם ממנו. ההזדמנות לפרסם סיפור כל כך עסיסי, המשתלב היטב עם הנרטיב של ישראל המכוערת, האלימה, הדתית ורומסת זכויות האדם, אותו מייצרים חלק מכלי התקשורת בחו"ל, לא תתפספס על ידי עורכיהם.

עם זאת, שורש הבעיה נעוצה באותה כתבת ואותו עורך חסרי אחריות אשר פרסמו את הידיעה מלכתחילה ב"מעריב". כמו שאר הציבור בארץ אשר קראו את הידיעה, גיחכו או התעצבנו והמשיכו עם שגרת חייהם, גם להם כנראה אין מושג שהחובבנות ורדיפת הסנסציות שלהם חרגה הרבה מעבר לטעות קטנה ופרסום התנצלות. ישנם אלפי אם לא עשרות אלפי (אם לא מאות אלפי) אנשים ברחבי העולם אשר קיבלו סיבה נוספת לראות בישראל מדינה חשוכה ופרימיטיבית. מעשיית סקילת הכלב היהודי חיה וקיימת באינטרנט, ולמרות שמספר בלוגרים מנסים להלחם בזה, את הנעשה אין להשיב. הנזק כבר נעשה. לאף אחד לא אכפת מההתנצלות של "מעריב", כפי שהרבה בודאי לא ראו את ההתנצלות של ה-BBC.

ונקודה אחרונה לסיום המעידה על ההבדל בין התקשורת בארץ לתקשורת בחו"ל. ל-BBC ולאתר "טיים" – אתרים מהפופולאריים ביותר בעולם – היה את היושרה לפרסם באינטרנט (בניגוד לעיתון מודפס הנעלם תוך יום) את ההתנצלות וההסבר. אתר "טיים" נהג באופן השקוף ביותר והותיר את הידיעה המקורית עם הבהרה בראשית ובסוף העמוד. באתר nrg ובאתר ynet (אשר פרסם אף הוא את הסיפור) הישראליים, הלינקים מובילים לריק. כמו לא היו. במקום לקחת אחריות אמיתית ולטווח רחוק על מנת לאפשר למי שמתעניין להגיע לידיעה המקורית, העורכים הישראליים בחרו להשמיד את הראיות ולהמשיך הלאה בעבודתם, מבלי להיות מודעים לשובל ההרס והנזק שהשאירו מאחור.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות