המחרימים שבכלל לא מחרימים

'ידיעות אחרונות' נקב בשמותיהם של כמה כוכבי קולנוע הוליוודיים אשר מחרימים את ישראל. רק חבל שהם בעצמם לא ידעו שהם כאלה. רישול עיתונאי במיטבו

'ידיעות אחרונות' נקב בשמותיהם של כמה כוכבי קולנוע הוליוודיים אשר מחרימים את ישראל. רק חבל שהם בעצמם לא ידעו שהם כאלה. רישול עיתונאי במיטבו

דסטין הופמן

תשומת הלב העולמית לה זכתה השחקנית סקרלט ג'והנסן על רקע החלטתה לייצג את חברת סודה סטרים הישראלית, מדגימה את כוחם של ידוענים להציף את נושא החרם נגד ישראל לראש סדר היום הציבורי. בשל אותה השפעה, פעילי ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות), מתנפלים, מציקים ואף מאיימים על סלבריטאים על מנת לרתום אותם לקמפיין להחרמת ישראל. ומה אם אותם מפורסמים לא מעוניינים לשתף פעולה? הפעילים מצאו שיטה המביאה לאותה התוצאה – מספיק להפריח לחלל האינטרנטי כי אותו כוכב החרים את ישראל, ועיתוני העולם יפרסמו זאת ללא הרהור נוסף.

.

 

אתמול היה זה 'ידיעות אחרונות'. בכתבה ארוכה (חרם בערבון מוגבל", 3.2.14) אשר דווקא הדגישה כי ההצלחה לה זכתה קריאת החרם כנגד ישראל מסביב לעולם הינה מוגבלת, סקר העיתון את הנעשה בתחום בארה"ב. בפסקה השניה נכתב:

שחקנים כמו דסטין הופמן, מג ראיין וג'וליאן מור ביטלו בעבר הלא רחוק ביקורים בארץ בעקבות פעולות של צה"ל בשטחים.

                         

שניים מתוך שלושת השחקנים הנ"ל לחלוטין אינם מחרימים את ישראל. לגבי השלישית, הכתבה אינה מדייקת.

 

דיווחים כי דסטין הופמן ומג ראיין מחרימים את ישראל החלו בעקבות פרסומים כי בשנת 2010 שניהם ביטלו את השתתפותם בפסטיבל הקולנוע בירושלים. הדיווחים התבססו על דבריו של מנכ"ל הסינמטק כי בעקבות אירועי המשט הטורקי, השניים החליטו שלא להופיע בפסטיבל. אלא שמספר ימים לאחר מכן, אותו מנכ"ל תיקן את עצמו, והודה כי בכל הנוגע לדסטין הופמן:

מעולם לא היו שיחות ישירות עם משרדו [בנוגע לביקור], וכן מעולם לא היה אישור שהוא יוכל להופיע.

 

במילים אחרות, הדיווח לא התבסס על אמירה של השחקן עצמו, אלא על פרשנות מוטעית של מנכ"ל הסינמטק, שאף חזר בו.

 

ומה לגבי מג ראיין? כפי שכבר כתבנו כאן בעבר, לאחר שהעיתון הקנדי "Toronto Star" דיווח על כך שהיא והשחקן ברוס וויליס החרימו את ישראל, סטיבן הוביין, היחצ"ן של מג ראיין, ענה בתשובה לשאלה של 'קאמרה' (ארגון האחות של 'פרספקטיבה' בארה"ב):

 

דיווח זה אינו נכון. מג ראיין מעולם לא השתתפה בשום חרם נגד ישראל.

 

לאחר שהעיתון ערך בדיקה בנושא, הסתבר שגם בנוגע לברוס וויליס לא מדובר היה אלא בבדיה של פעילי החרם. חשוב לציין כי העיתון לא הסתפק רק בפרסום תיקון, אלא פרסם גם טור שלם כיצד הוא נפל בפח פעילי ה-BDS והזהיר עיתונאים אחרים להימנע מאותה טעות.

 

לגבי ג'וליאן מור, ככל הנראה צודק 'ידיעות' בכך כי מור אכן תמכה בחרם כלשהו. המקור לכך הוא כי בשנת 2010 השחקנית חתמה על מכתב של ארגון Jewish Voices for Peace, אשר הביע תמיכה באמנים ישראלים שסירבו להופיע באריאל. אולם כלל לא ברור אם השחקנית תומכת בחרם כללי נגד ישראל, חרם נגד התנחלויות, או רק במכתב הספציפי על אריאל. כמו כן, לא נמצא מקור לכך כי היא ביטלה ביקור מתוכנן בישראל כפי שדווח בעיתון.

 

והערה לסיום. בכתבה מציין 'ידיעות' כי:

 

בסוף 2013 הודיע ה-American Studies Association [האגודה ללימודים אמריקנים], אחד הארגונים האקדמיים החשובים בארה"ב, כי הוא תומך בהחרמת מוסדות חינוכיים בישראל.

 

כפי שסוקר בהרחבה, הארגון אכן החליט להחרים מוסדות אקדמיים בישראל, ובעקבות כך ספג ביקורת רבה. אבל לא ברור מדוע 'ידיעות אחרונות' החליט להגדירו כ"אחד הארגונים האקדמיים החשובים בארה"ב". עיתון הניו יורק טיימס ציין בתגובה להחלטה על החרם, כי האגודה:

 

עברה מאלמוניות יחסית, למעמד של המצורעת של ההשכלה הגבוהה בארצות הברית…

 

ובאותו נימה, הפרשן הידוע צ'ארלס קראוטהמר פתח טור בעניין במילים:

 

לאורך עשרות שנים, פעלה האגודה ללימודים אמריקנים באלמוניות אשר הרוויחה ביושר. לא עוד. עכשיו היא יצרה לעצמה שם בכך שהחליטה להחרים אוניברסיטאות ישראליות…

 

כדאי שמישהו יתחיל לבדוק את העובדות טרם פרסומן שם ב'ידיעות'. 'פרספקטיבה' פנתה לעיתון בבקשה לתקן את הטעויות. טרם התקבלה תגובה.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות