המספרים של גדעון

גדעון לוי מציין שנה למבצע עופרת יצוקה בדרך היחידה שהוא מכיר – הכפשת מדינת ישראל ושימוש בהגזמות מופרכות.

תזכורת: כבר לפני שנה, עם תחילת המבצע כתב לוי:

בארבעה ימים הם הרגו 375 בני אדם. לא הבחינו ולא יכלו להבחין בין איש חמאס לילדה, בין שוטר תנועה למשגר קסאם, בין מאגר תחמושת למרפאה, בין הקומה הראשונה לשנייה בבית מגורים מאוכלס בצפיפות בעשרות ילדים. על פי הדיווחים כמחצית מהרוגיהם היו אזרחים תמימים.

לוי כנראה לא קרא את הידיעה שפורסמה באותו יום על ידי "הארץ", עיתון הבית שלו, שם צוטט מקור מהאו"ם, ארגון אשר לא חשוד באהבת ישראל יתרה:

מאז שבת, 374 פלסטינים נהרגו במתקפת האוויר הישראלית על מנהיגי חמאס בעזה. מרבית ההרוגים הינם אנשי כוחות הביטחון של חמאס, אולם האו"ם אומר שלפחות 64 אזרחים נהרגו.

כלומר 17% מההרוגים היו אזרחים ולא "מחצית" כפי שלוי שרבט ללא ביסוס.

גם היום, שנה לאחר המבצע ממשיך לוי להפריח נתונים בלתי מבוססים לאוויר. בטורו "שנת החרפה" (הארץ, 27.12.09) כותב לוי כי בתיהם של 325,000 תושבים נפגעו.

מהיכן לוי מקבל את המספרים שלו? על פי מרכז אל-מיזאן לזכויות אדם, ארגון לא ממשלתי אנטי-ישראלי, המספר האמיתי הוא פחות משליש ממה שלוי טוען. שימו לב לטבלה 23 מעמוד 25 של הדו"ח של אל-מיזאן "מתקפת עופרת יצוקה במספרים":

עפ"י הדו"ח של הארגון הפלסטיני, 2,362 בתים אשר אכלסו 22,053 עזתים נהרסו לחלוטין, ואילו 8,522 בתים אשר אכלסו 86,836 דיירים נהרסו חלקית, כלומר ניזוקו (בעמ' 20 של הדו"ח מוסבר ש"הרס חלקי" מכוון ל"יחידות דיור אשר ספגו נזק כבד אך הן ברי תיקון"). מכאן, אפילו אם נתייחס להגדרה הרחבה ביותר של "בתים פגועים", המספר הגבוה ביותר של דיירים אשר בתיהם נפגעו הוא 108,889 – כאמור פחות משליש ממספרו של לוי.

"ביום השנה להתקפה על עזה, מעטים העורכים מאזן אמיתי ונוקב שלה," כותב לוי בטורו. להכפיש את ישראל מותר כנראה, במסגרת חופש הביטוי. אולם אם מר לוי, המחשיב עצמו עיתונאי, רוצה לבסס את דעותיו על עובדות, מוטב כי יעשה קצת יותר שיעורי בית. אולי אז ה"מאזן" שייצא לו יהיה באמת אמיתי.