המפעל להינדוס חדשות

זו כבר תופעה: 'הארץ' באנגלית יוצר מציאות אלטרנטיבית עבור קוראיו בכך שהוא עורך מחדש, מהנדס, משפץ ומשנה גם את הכותרות וגם את התוכן של ידיעות שמופיעות במקור בעברית. השבוע הוא תיבל זאת ברישול בלתי מקצועי בעמוד השער. התוצאה לא מפתיעה.

זו כבר תופעה: 'הארץ' באנגלית יוצר מציאות אלטרנטיבית עבור קוראיו בכך שהוא עורך מחדש, מהנדס, משפץ ומשנה גם את הכותרות וגם את התוכן של ידיעות שמופיעות במקור בעברית. השבוע הוא תיבל זאת ברישול בלתי מקצועי בעמוד השער. התוצאה לא מפתיעה.

                                                                שכונת רמת שלמה, ירושלים. צילום: פלאש 90

בפעם השלישית בתוך פחות מחודש נדרשת 'פרספקטיבה' להתייחס להחלטות עריכה של מהדורת 'הארץ' באנגלית אשר מספקת באופן עקבי ומגמתי מידע שונה לקוראיה מהמידע שמקבלים קוראי 'הארץ' בעברית. זאת בנוסף לרשימה ארוכה של טעויות תרגום ועריכה מגמתית אשר 'פרספקטיבה' חשפה בשנתיים האחרונות.

הפעם, בנוסף למגמתיות, 'הארץ' גם הציג לקוראיו מידע שגוי אשר נבע מעריכה מרושלת ומחוסר תשומת לב, וכל זה בעמוד השער של העיתון. על כך ניתן לשאול: היכן העורכים? מי עובר על העיתון לפני שהוא עולה לדפוס? אולם אם מדובר באותם העורכים אשר אחראים גם על הניסוח המגמתי של הכותרות, אזי על מי נלין? ואולי יש קשר בין השניים?

כך נראו שני השלישים העליונים של שער מהדורת 'הארץ' באנגלית אתמול (18.12.12):

תרגום הכותרת הראשית:

ירושלים מאשרת תכנית דיור חדשה במהלך 'שנועד לבטל כל סיכוי להגיע להסדר עם הפלסטינים'

נשווה את הכותרת הנ"ל עם הכותרת הראשית שהופיעה במהדורה בעברית לאותה הידיעה של ניר חסון:

ההבדל בין הכותרות הוא כמעט בלתי נתפס. בעוד הכותרת בעברית משקפת (בערך) עובדות יבשות, זו באנגלית מציגה דעה מאד נוקבת והחלטית על השלכות הבניה על הסכם עם הפלסטינים; דעה אשר משפיעה באופן דרמטי על מהות הכותרת ועל המסר המיידי שמקבל הקורא. ומיהו אותו בעל דעה אלמוני אשר דעתו מצדיקה ציטוט בכותרת הראשית של המאמר הראשי? מן הסתם, על הדמות להיות חשובה למדי אם דעתה מככבת בחלק הבולט ביותר של העיתון. האם מדובר בנשיא אובמה? מזכירת המדינה קלינטון? מזכ"ל האו"ם באן קי-מון? למעשה לא מדובר באף אחד מהאישים הללו, כי אם בסגן ראש עריית ירושלים יוסף (פפה) אללו מסיעת מר"צ.

בעוד המהדורה בעברית מצטטת את אללו לקראת סוף המאמר בחלק הפנימי של העיתון וכחלק מרשימת המגיבים בעד ונגד הבניה, המהדורה באנגלית משדרגת אותו ומעניקה לו זמן מסך כבר בכותרת הראשית. גם בגוף המאמר, תגובתו של אללו מוקפצת לפסקה השלישית, הרבה לפני תגובת הממשלה המופיעה בפסקה ה-12.

איזו הצדקה יש לעורכי 'הארץ' באנגלית להנדס מחדש את הכותרת ואת הידיעה?

ונעבור לרישול. בשתי המהדורות של 'הארץ' פורסמה מפה של ירושלים המדגישה את אזורי הבניה המתוכננת. בעוד המפה בעברית מדויקת למדי, זו באנגלית, אשר הופיעה גם במהדורה המקוונת של העיתון, מבולגנת ומטעה:

מה שמוגדר במקרא המפה כ"קו הירוק" אינו אלא הגבול המוניציפאלי של ירושלים (הקו הירוק הוא הקו האפור שתוחם מצפון, מזרח ודרום את האזור הצבוע בתכלת). ומה שמוגדר במקרא המפה כ"גבול המוניציפאלי של ירושלים" הוא למעשה אזורי הבניה המתוכננים (הגבול המוניציפאלי הוא הקו הטורקיז התוחם את המפה כולה).

יש להניח כי מדובר בטעות טכנית, אולם הטעות הטכנית הזו, ועוד בעמוד הראשי של העיתון, נופלת בדיוק תחת הקטגוריה של עריכה מרושלת. ומי הם צרכניה העיקריים של 'הארץ' באנגלית אם לא אנשים אשר פחות בקיאים בגיאוגרפיה של ישראל ומפה זו רק מבלבלת אותם יותר?

אך ראוי לשים לב לנקודה נוספת. בעוד במפה בעברית מסומנים שני אזורים בהם מתוכננת בניה חדשה (רמת שלמה וגבעת המטוס), במפה באנגלית מסומן אזור שלישי נוסף. בתגובה לפניית 'פרספקטיבה' הסביר גורם ב'הארץ' כי מדובר ביער השלום הסמוך לעיר העתיקה שגם הוא נידון בוועדת התכנון. אלא שעיון במסמכי ועדת התכנון מעלה שהתכנית לגבי יער השלום (המצוי ברובו בתוך הקו הירוק) היא שינוי ההגדרה שלו מ"שטח ציבורי פתוח" ל"יער". כלל לא מדובר שם על בניית יחידות דיור. ובלי קשר, למה אותו יער השלום לא הופיע במפה ב'הארץ' בעברית, אלא רק באנגלית?

ריבוי מקרי העריכה המגמתית ב'הארץ' באנגלית לא יכולים שלא להוביל למסקנה שמדובר כאן בתופעה. קוראי 'הארץ' באנגלית, עליהם נמנים גם כתבים זרים, דיפלומטים וקובעי מדיניות, מקבלים באופן סיסטמתי מידע ערוך ומהונדס באופן שונה מהמקור העברי. באופן מקרי, השינויים תמיד נוטים לאותו הכיוון.

'פרספקטיבה' פנתה פעמים רבות בעבר ל'הארץ' לגבי מקרים נקודתיים של טעויות ועיוותים במהדורה באנגלית, ואת חלקם העיתון אף תיקן. הפעם, ביקשה 'פרספקטיבה' תגובה לגבי התופעה בכללותה, אולם זו טרם הגיעה עד לרגע כתיבת שורות אלה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות