ה"מצור על עזה" מסרב לגווע

האם בחמש השנים האחרונות ישראל אסרה על הכנסת חומרי בניה לרצועת עזה? זה מה שדיווחו כמה סוכנויות ידיעות בינלאומיות. וכשאלה מפרסמות מידע שגוי, הוא מתפשט לאורך ולרוחב כלי תקשורת רבים, גם ישראלים וגם בינלאומיים.

האם בחמש השנים האחרונות ישראל אסרה להכניס חומרי בניה לרצועת עזה? זה מה שדיווחו כמה סוכנויות ידיעות בינלאומיות. וכשאלה מפרסמות מידע שגוי, הוא מתפשט לאורך ולרוחב כלי תקשורת רבים, גם ישראלים וגם בינלאומיים.

                                                               משאית מכניסה מלט לעזה, 22.2.10. צילום: פלאש 90

מאז קיץ 2005, הקיץ בו ישראל נסוגה מרצועת עזה, מידע מהימן על הנעשה ברצועת עזה הפך למצרך נדיר בקרב צרכני תקשורת. כך למשל כלי תקשורת בינלאומיים מכובדים סיפרו לקוראיהם כי ישראל שולטת בכל מעברי הגבול לרצועה (ושכחו כי מעבר רפיח דווקא גובל עם מצרים); חלקם סיפרו כי לעזתים אסור לדוג (אמנם הדיג הוגבל, אך לא נאסר); וכמובן – ה"מצור על עזה" ממשיך להתקיים במוחם הקודח של חלק מהכתבים למרות שכבר זמן רב שום דבר שדומה למצור לא מתקיים סביב רצועת עזה, וכי הוא "הפך מזמן למיתוס שמתוחזק על ידי החמאס בעזרתם של כמה ארגוני שמאל בינלאומיים" כדבריו של עמוס הראל ב'הארץ' לפני כחודשיים.

גם השבוע, בעקבות פעולה חיובית של ישראל, הצליחו שוב כלי תקשורת רבים להטעות את קוראיהם וליצור תמונה שגויה לגבי הנעשה בעזה בשנים האחרונות. דוגמא ישראלית לחוסר הדיוק המדובר סיפק אתר ynet אשר דיווח באתרו:

לכאורה מדובר בדיווח פשוט וברור, אלא שהוא כלל לא נכון. ישראל דווקא אישרה כניסה של אלפי טונות של חומרי בניה לרצועה בשנים האחרונות, אך על כך בהמשך.

שימו לב לסוגריים בתחתית הידיעה – AFP. מדובר במידע ש-ynet קיבל מסוכנות הידיעות הצרפתית. גם סוכנות ידיעות גדולה נוספת, AP, המספקת ידיעות לרוב כלי התקשורת בעולם, העבירה לכלי תקשורת רבים בדיוק את אותו המידע, לפיו ישראל ביטלה בפעם הראשונה מזה חמש שנים את האיסור להכניס חומרי בניה לרצועה.

את המידע השגוי ניתן היה למצוא במקומות רבים כולל באתר של המגזין Time, הלוס אנג'לס טיימס ועיתון הגארדיאן הבריטי.

ועתה לעובדות. ישראל מאשרת כבר שנים כניסה של חומרי בנייה לעזה, אלא שחומרי בניה אלה הועברו עד עתה אך ורק לארגוני סיוע בינלאומיים מוכרים (כגון משרדי האו"ם והצלב האדום) על מנת שישמשו את האוכלוסייה האזרחית ולא גורמי טרור. החידוש מהשבוע הוא שכעת מאשרת ישראל העברת חומרי בניה גם לסקטור הפרטי.

הכותרת של ynet ושל כלי התקשורת הנוספים היא לא פחות ממגוחכת כאשר בוחנים את כמות חומרי הבניה שנכנסה לרצועה בשנים האחרונות. על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (OCHA), מאז יוני 2007 נכנסו לרצועה 47,202 משאיות אשר נשאו חומרי בניה:

כבר בקיץ 2009, חצי שנה בלבד לאחר מבצע עופרת יצוקה אישרה הממשלה להכניס מאות טונות של חומרי בניה לרצועה. על פי המשרד לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, להלן הפרויקטים אשר אושרו ו/או מצויים בתהליך בניה מאז 2010 בעזה: 1900 יחידות דיור, 14 מרפאות, 42 בתי ספר (חדשים או משופצים), 22 פרויקטים של מים וביוב ו-10 כבישים חדשים. הדעת נותנת כי הפרויקטים הללו היו זקוקים לחומרי בניה.

ראוי לציין כלי תקשורת ישראליים אשר הקפידו לדווח באופן מדויק על האישור החדש, ביניהם 'ואללה!' ("ישראל מאפשרת כעת מעבר של חומרי בנייה לחברות ולאנשים פרטיים, לראשונה מאז 2007"), וקול ישראל ("ישראל אישרה הקלות לפלסטינים בעזה. החל מהשבוע הבא יכנסו מידי יום 20 משאיות חומרי בניה למגזר הפרטי").

'קאמרה', ארגון האחות של 'פרספקטיבה' בארה"ב, דרשה מסוכנות AP לתקן את האינפורמציה השגויה אשר חלחלה לכלי תקשורת רבים. סוכנות AP אכן תיקנה את הידיעה כהאי לישנא:

ב-31.12 סוכנות AP דיווחה כי ישראל הסירה איסור של 5.5 שנים אשר מנע מחומרי בניה להיכנס לרצועת עזה. היה צריך להיות ברור מהדיווח כי האיסור חל רק על הסקטור הפרטי. תחת הסגר, אשר החל בעקבות השתלטות החמאס על עזה ביוני 2007, ישראל אישרה הכנסתה של כמות קטנה של חומרי בניה לטובת פרויקטים הומניטאריים. ב-2010 היא אישרה הכנסת חומרי בניה לטובת פרויקטים תחת חסותו של האו"ם. הודעת ישראל מיום שני… מקלה עוד יותר את האיסור בכך שהיא מאשרת לעסקים פרטיים להכניס חומרי בניה.

לאחר התיקון של AP גם עיתון ה-International Herald Tribune וה-Los Angeles Times פרסמו תיקונים משלהם.

כלי תקשורת רבים, ובכללם ynet, עדיין לא טרחו לתקן את הידיעות הבלתי מדויקות שהם פרסמו. במקום לשקף את המציאות ולהסביר שמדובר בשלב נוסף של הקלות וכי כבר זמן רב חומרי בניה נכנסים לעזה, הם מחזקים את דעתם של מי שבטוחים בתמימותם כי עד לשבוע שעבר ה"מצור על עזה" עדיין היה תקף, וכי הוא בודאי טרם הוסר לחלוטין.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות