המקרה המוזר של אורי בלאו ולינדה סרסור

בגרסה האנגלית של 'הארץ', פרסם אורי בלאו תחקיר על "חברה ישראלית חשאית" ש"ריגלה" אחרי אזרחית אמריקנית "במימון שלדון אדלסון". הכל נכון, חוץ מהקטע של החברה הישראלית, הריגול והמימון.

חשיפה מרשימה או פשלה עיתונאית מהדהדת? אורי בלאו. צילום: יוסי זליגר/פלאש 90

מה קורה כשעיתונאי חושף מסמך סודי של ארגון סתרים, הכולל מידע שהושג בדרכים אפלוליות, אך לאחר מכן מתברר כי המסמך נכתב על ידי ארגון אחר? ומה קורה כשמתברר שהארגון שכתב את המסמך אינו מנסה להסתיר דבר, אלא אוסף את המידע ממקורות גלויים ומפיץ אותו באינטרנט לכל המעוניין?

בסוף השבוע האחרון פרסם 'הארץ' באנגלית תחקיר חדש מאת הכתב אורי בלאו. התחקיר, חשוב לציין, פורסם באנגלית בלבד ולפי שעה אין לו כל אזכור בגרסה העברית של העיתון או האתר. תחת הכותרת "מרגלים אחרי לינדה סרסור", תיאר התחקיר כיצד "חברה ישראלית חשאית אספה מודיעין" (כך במקור) על האזרחית האמריקנית ומשפחתה, וזאת בעבור ארגון אמריקני-ישראלי הנאבק בתנועת החרם נגד ישראל (BDS).

 

מודיעין שהושג בפעילות ריגול חשאית ביותר. לינדה סרסור בטוויטר.

 

עיקרי התחקיר הם כדלהלן. חברת Israel Cyber Shield (להלן ICS) ריגלה, אספה מודיעין ובנתה תיק אודות לינדה סרסור, פעילת מוסלמית-אמריקנית ידועה, ממייסדות 'מצעד הנשים' ותומכת ידועה בתנועת החרם. את התיק העבירה החברה לקבוצת Act.IL הפרו-ישראלית, וזו השתמשה בתיק כבסיס להכנת מכתב שנשלח לראשי מוסדות אקדמיים בארה"ב, כחלק מקמפיין שנועד להניא את המוסדות מלתת לסרסור במה בקמפוסים. עם זאת, בשיחה עם 'הארץ' הכחיש יושב ראש ICS ערן וסקר כי ארגונו יצר קובץ שכזה- או קבצים דומים אחרים.

לפי הכתבה של אורי בלאו, החומרים ש-ICS העבירה ל- Act.IL כוללים קובץ בן יותר מעשרה עמודים, כל אחד מהם מסומן כ'חסוי': מלבד מידע שנלקח מחשבונות המדיה החברתית של סרסור, הוא כולל מידע על הליך משפטי בו הייתה מעורבת. המידע בקובץ "מאורגן באופן שיטתי", לפי בלאו. ההאשמות נגד לינדה סרסור המופיעות בקובץ הן מגוונות, וכוללות עידוד אלימות נגד חיילים ישראלים; טענות שווא אודות הרג פלסטינית נושאת סכין (שבפועל רק נפצעה), הצטלמות לצד מגייסי כספים לחמאס; איחולי תקיפה מינית נגד יריבות אידיאולוגיות (בשפה שמוטב שלא לתרגמה לעברית); גידופים שונים נגד הציונות, ועוד.

 

עוד פריט מודיעיני סודי. איחוליה של סרסור ליריבותיה, אחת מהן היא קורבן של מילת נשים

 

לאחר שפורסמה הכתבה, גולשים ואנשי תקשורת שהגיבו לתחקיר של בלאו העלו כמה השגות בנוגע אליו. בין השאר, צוין כי הכתבה רומזת על קשר בין "פעולת הריגול" לממשלת ישראל, אולם היא אינה אומרת במפורש מהו טיבו של הקשר הזה. חשוב מכך, המגיבים טענו כי כל המידע על לינדה סרסור הנזכר בכתבה זמין באינטרנט לכל דורש ובחינם. אם כך, לשם מה הצורך ב"ריגול" וב"איסוף מודיעין" על ידי "חברה ישראלית חשאית"?

 

העניינים קיבלו תפנית מעניינת כשלקלחת ברשתות החברתיות נכנס 'פורום המזרח התיכון' (Middle East Forum)- מכון מחקר אמריקני. המכון כינה את התחקיר של בלאו "דיווח מרושל ושגוי", וטען כי הוא זה שכתב את המסמך המדובר אודות לינדה סרסור.

 

ואכן, שיטוט באתר של פורום המזרח התיכון מגלה כי הם מדווחים מזה שנים ובהרחבה על פועלה המפוקפק של לינדה סרסור. יתר על כן, דניאל פייפס, יושב ראש ומייסד הפורום, מפרסם באתר הפרטי שלו מעקב מדוקדק אחרי לינדה סרסור מאז שנת 2010. באתרים האלה ניתן למצוא את כל פריטי המידע על סרסור אותם מציין בלאו- כולל מידע על משפחתה ועל ההליך המשפטי שהיא מנהלת נגד הממשל האמריקני- ואף פריטי מידע רבים אחרים.

בנוסף, כשאורי בלאו התעקש כי בידו מסמך המסומן כ"חסוי" שהגיע אליו מ- ICS, בפורום המזרח התיכון צייצו את העמוד הראשון של המסמך שהם כתבו, התואם להפליא את התיאור של בלאו- כולל הסימון "חסוי" בראש העמוד.

 

לאור ההתרחשויות, פרסם הפורום הודעה בה פירט את עמדתו: הפורום כתב את המסמך המדובר על לינדה סרסור; מאז 2010 הוא עוקב אחרי פועלה, מתעד אותו ומפרסם אותו באופן שיטתי; המידע הזה שימש את הפורום בבניית המסמך אודותיה; המסמך אכן שימש בסיס למכתב שנשלח למוסדות אקדמיים אמריקניים בכדי למנוע את הופעותיה של סרסור בהם; אין כל ניסיון מצד המכון להסתיר זאת, ההפך הוא הנכון. לפיכך, התחקיר של אורי בלאו הוא למעשה "פייק ניוז" והמכון קורא ל'הארץ' לפרסם התנצלות ולתקן את הפרסום.

מדוע זה חשוב כל כך מי כתב את המסמך שאורי בלאו העלה בחכתו?

ראשית, כי אין מדובר פה ב"ארגון ישראלי העוקב אחרי אזרחית אמריקנית", אלא בארגון אמריקאי לעילא;

שנית, בניגוד לנטען על ידי בלאו כי שלדון אדלסון (מקורבו של נתניהו) מימן את "פעולת הריגול", פורום המזרח התיכון טוען כי מעולם לא קיבל ממנו ולו סנט אחד;

שלישית, המכתב נגד סרסור הוא איננו חלק ממאבק ממוקד בתנועת החרם, אלא חלק מפרוייקט של ארגון אמריקאי לאסוף מידע ולהיאבק בפעילים אסלאמיסטים באמריקה.

רביעית, דבר לא נעשה במחשכים (כפי שעולה מביטויים כגון "ריגול" ו"איסוף מודיעין"), אלא באופן גלוי ומתוך סדר יום ברור.

וכך, מתגלה לעינינו סיפור יוצא דופן במיוחד: כתב של עיתון החושף מסמך חסוי של ארגון ונתקל במחאות נמרצות: לא רק בגלל שהוא טפל האשמות שווא, אלא משום שהעניק את הקרדיט על המסמך לארגון הלא נכון.

שלחנו לעורכי 'הארץ' ולאורי בלאו את הטענות שהעלנו כאן לתגובה. כמו כן, שאלנו אותם שלוש שאלות:

מדוע התפרסם התחקיר, בניגוד לנהוג בדרך כלל, בגרסה האנגלית בלבד ואין לו כל זכר בעברית?

 האם בכוונתכם לתקן את הפרסום ו/או להתנצל, כפי שהתבקשתם על ידי פורום המזרח התיכון?

האם יש טעם לחכות להבהרה מצדכם בנוגע לטענות של הפורום?

עד כה טרם קיבלנו תגובה או מענה לשאלותינו. חשוב מכך, עד עכשיו לא נרשמה התייחסות כלשהי מצידו של 'הארץ' לטענותיו של פורום המזרח התיכון. אנחנו נמשיך לעקוב.

 

גילוי נאות: בעבר פרסם אורי בלאו ב'הארץ' כתבה אודות מקורות המימון ל- CAMERA, עמותת האם של 'פרספקטיבה'. התחקיר חשף את העובדה המדהימה לפיה העמותה ממומנת על ידי תומכי ישראל בארצות הברית.

 

לקריאת הגרסה האנגלית של מאמר זה באתר של CAMERA

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות