הסיפוח שלא היה

בוודאי קראתם בימים האחרונים כי ישראל החליטה לספח 4000 דונם בגוש עציון, בתגובה לרצח שלשת הנערים לפני כחודשיים וחצי. אולי נפתיע את חלקכם בכך שנספר לכם שהמדינה לא סיפחה אף לא דונם אחד. מה היא כן עשתה? היא הכריזה על אותם 4000 דונם כאדמות מדינה. סביר להניח כי לצרכן התקשורת ההדיוט ההבדל המשפטי בין שתי הפעולות הללו אינו נהיר דיו, אולם עיתונאים אמורים לדעת את ההבדל בינהן.

מדינה המספחת שטח מחילה את ריבונותה על שטח זה, פעולה משמעותית בעלת השלכות בינלאומיות. הכרזה על אדמות מדינה, לעומת זאת, מתייחסת אך ורק לבעלות על הקרקע – מפרטית לציבורית. אדם המתגורר על קרקע מסופחת, כמו מזרח ירושלים ורמת הגולן, הופך להיות אזרח או תושב של המדינה, וחוקיה חלים עליו. אדם המתגורר על קרקע שמוכרזת כאדמת מדינה (אך לא מסופחת) – הסטטוס שלו לא משתנה.

שימו לב כמה כלי תקשורת טעו ביממות האחרונות. חמורה במיוחד היא העובדה שהביקורת האמריקאית והאירופאית כלל לא כללה את בביטוי "סיפוח", ולמרות זאת, כך תרגמו את דבריהם חלק מכלי התקשורת הישראליים.

ynet:

מעריב:

nrg – מקור ראשון:

 ישראל היום:

מאקו (חדשות 2):

וואלה!:

קטע מתוך חדשות 10 מדגים בצורה מצוינת את הבלבול. הכתב מואב ורדי מתחיל לומר את המילה "סיפוח", עוצר באמצע המילה, מגמגם, ואז מתקן ל"הכרזה על אדמות מדינה" (כאן בדקה 0:34). הכותרת של הקליפ הנ"ל, אגב, מזכירה גם היא בטעות את המילה "סיפוח".

מי בכל זאת הצדיקים בסדום?

הארץ:

ערוץ 7:

News1:

עדכון מה-9.9: בעקבות פניית 'פרספקטיבה', 'מעריב' תיקן את הכתבה: