הסיפור שלנו בעולם (אוקטובר- נובמבר)

ה-BBC: "סופר ועיתונאי" מספר על שמעון פרס ז"ל. כמה פרטים ששכחו לספר על אותו משתתף אובייקטיבי

(הידיעה המלאה של BBC Watch)

בבוקר ה -28 בספטמבר, ב-‘Newsday', תוכנית הרדיו של ה-BBC שמשודרת שבכל העולם, החליטו להתייחס למותו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל.

בתוכנית ביקשו להראות את מגוון פניו של שמעון פרס, ואת הדרכים השונות שהוא נתפס בהן בעולם. לכן, במהדורה של השעה 6:00 בבוקר, ציטטה המגישה מתוך הטוויטר של מי שהיא כינתה: "העיתונאי והסופר" בן וויט שכתב: "שמעון פרס חידד את הפער בין תדמית ישראל במערב לבין המציאות של המדיניות הקולוניאלית העקובה מדם בפלסטין".

במהדורת ‘Newsday' של השעה 8, אף הגדילו לעשות ואירחו את בן וויט בכבודו ובעצמו, על מנת שיספר על שמעון פרס מנקודת מבטו.

אולם, על אף שבן וויט כיכב באותו יום בתוכניות הערוץ, איש לא טרח לספר למאזינים מהו שיוכו של בן וויט.

בן וויט הוא אחד מתומכי חמאס הקולניים ביותר בבריטניה. הוא בנה את הקריירה שלו על אקטיביזם אנטי ישראלי. כך לדוגמא, בעבר, הוא כתב מאמר בו הוא הביע הבנה לאנטישמיות, כתב "מדריך למתחילים" על "האפרטהייד הישראלי", וכיום הוא מפרסם את מאמריו באתר תומך חמאס – MEMO.

כמובן, מי שמכיר את הרקורד המופלא של בן וויט, לא היה מופתע לשמוע אותו מדבר במונחים התועמלנייים של "פושע מלחמה", התנחלויות בלתי חוקיות", "קולונליזציה", או לשמוע אותו טוען ש-100 האזרחים שנהרגו בכפר כאנא ב-1996, היו, לא פחות, מחלק מקמפיין הבחירות של פרס ("גם אם הדבר לא עבד לו בסופו של דבר"). מיותר לציין כי ההקשר הכללי של תקרית כפר כאנא – טילי חיזבאללה שנורו לעבר אזרחים ישראלים וקדמו למבצע 'ענבי זעם', הושמט מידיעת הציבור.

על העובדה שלקהל המאזינים של ה-BBC,  לא הובהר ולו ברמז, מהו הרקע של בן וויט ומהי הזווית הפוליטית מתראיין, שלח ה-BBC Watch, עמותת האחות של פרספקטיבה, תלונה שנידונה כעת בתאגיד השידור.

*

ה-BBC סיקור השוואתי – מנהרות דאעש אל מול מנהרות חמאס

(הידיעה המלאה של BBC Watch)

כאשר בקיץ 2014, 13 ימים אחרי שהעימות החל, התפנו  סוף סוף ב- BBC לספק לקהל הערוץ את המידע על מנהרות חמאס ההתקפיות שחצו את הגבולות לישראל, תאגיד השידור הבריטי לא היה מסוגל לתאר במילותיו שלו את מטרת המנהרות הללו.

"'מנהרות הטרור' בעזה ב-60 שניות", נכתב אז כשהמילים "מנהרות הטרור" תחת מרכאות. גם בדיווח המצולם הוכנסו מרכאות במילים 'צילומי הוידאו של המנהרות בעזה' (באופן תמוה, שכן זה בדיוק מה שנראה בסרטון). 

גם כשכבר הובא לידיעת קהל ה-BBC המידע, בתקציר הוידאו ובסרטון עצמו, הושתלה בו הסתייגות מובנית. הנה דוגמאות:

"ישראל הצהירה שהמנהרות מהוות איום של התקפות טרור נגד האוכלוסיה האזרחית בישראל"

"ישראל אומרת כי המנהרות כמו זו, מצויות בשימוש על ידי חמושים על מנת לחדור לשטחה".

"הוידאו של צה"ל מראה את מי שחשודים כלוחמי חמאס בשיחים, יורים על חיילים ישראלים".

[ההדגשות אינן במקור]

לעומת זאת, חמישה ימים לאחר המבצע לכיבוש מחדש של מוסול ידי דאעש שהחל ב -16 באוקטובר 2016, עיתונאי ה- BBC היה מסוגל לדווח בהחלטיות לצופים:

"המנהרות הללו חשובות מאוד ומהוות מרכיב מרכזי באסטרטגיה הצבאית של הקבוצה הג'יהאדיסטית."

"המנהרות שימשו בעיקר כמסתור וכדרכי מילוט על ידי החמושים."

גם במאמר שנכתב על דרכי הלחימה של דאעש, תוארו המנהרות:

בעוד הצבא העירקי והכוחות הכורדים מתקדמים לכיוון מוסול, ומשתלטים על עיירות וכפרים שהיו בידי דאעש, הם מגלים תשתית מנהרות חפורות באזורים רבים, טקטיקה קלסית ללוחמת גרילה… המנהרות יכולות לשמש לצורך תקיפות פתע…

במקרה של מנהרות דאעש, במקרים שהוזכרו ואף באחרים, ב-BBC לא מצאו לנכון להשתמש במרכאות מיותרות או הקדמות  כגון "עיראק אומרת" כאשר תיארו את קיומן ותכליתן של המנהרות.

*

בעקבות פניית עמותת האחות של 'פרספקטיבה' תכני תנועת "קמפיין הסולדיריות פלסטין", שנחזו כידיעות, הוסרו ממגזין בריטי

(הידיעה המלאה של אדם לביק, UK Media Watch)

המגזין 'ניו סטייסמן' (New Statesman) הוא מגזין אינטלקטואלי פוליטי-תרבותי בבריטניה, המגדיר עצמו כבעל נטייה פוליטית לשמאל-מרכז. כתבה תועמלתית במיוחד שפורסמה בו, בין היתר על הטיהור האתני שישראל מבצעת לפסטינים, העירה את תשומת ליבם של אנשי  ה- UK Media Watch (עמותת האחות של 'פרספקטיבה') – לעובדה שהתוכן מפורסם באתר בשיתוף עם תנועת 'קמפיין הסולידריות פלסטין' (PSC). בדיקה נוספת העלתה, שתכנים בשיתוף עם הארגון מתפרסמים במגזין מעת לעת.

'קמפיין הסולידריות פלסטין' היא קבוצה קיצונית מאד, אחת מהתומכים העיקריים של ה-BDS בבריטניה, שהביעה בעבר תמיכה בקבוצות טרור. כפי דווח בעבר, בנק בריטי סגר את חשבון הבנק של הארגון בשל חשש שהכספים בו יכולים להיות מועברים לארגונים בלתי חוקיים בעזה. לכן העובדה שהמגזין הנחשב משתף תכנים של הארגון, אינה עניין של מה בכך.

אנשי ה-UK Media Watch פנו למגזין ניו סטייסמן. לארגון הסולדיריות הפלסטינית יש כמובן זכות להפיץ את תכניו. עם זאת, מגזין המחשיב עצמו רציני, המונחה על ידי "ספקנות" ו"חשיבה חופשית", חייב לקוראיו קצת יותר ממתן במה ולגיטמציה לתעמולה חד צדדית.

בתגובה לפניית ה-UK Media Watch, מגזין הניו סטייסמן הוריד מהאתר את המאמר ואף מאמרים קודמים שהתפרסמו בשיתוף עם ארגון הסולידריות הפלסטיני.

אתר האינטרנט האנטי ישראלי 'אלקטרוניק אינתיפדה', פנה לדובר הניו סטייסמן, שאמר: "המגזין הסיר את החומר הפרסומי הנדון בגלל שהוא מתנגש עם עצמאות העריכה של הניו סטייסטמן. כגוף תקשורת אנו מחוייבים לייצר עיתונות אנלטית וספקנית".

'אלקטרוניק אינתיפאדה' קבל על הצנזורה נגד ארגון ה-PSC, ואף ציין כי אדם לביק, שמוביל את UK Media Watch, "מתגורר במודיעין, הגובלת לגדה המערבית הכבושה".

*

הטיימס אוף לונדון מציג: היהודים מכבים שעון מעורר

(הידיעה של אדם לביק, UK Media Watch)

בסוף נובמבר, התפרסמה ב'טיימס אוף לונדון' הבריטי מאמר על הצעת חוק המואזין. הכותרת שניתנה למאמר הזה, היתה תמוהה משהו:

"יהודים מבקשים לכבות את השעון המעורר הקורא לתפילה"

UK Media Watch, עמותת האחות של 'פרספקטיבה', פנתה לעורכי הטיימס בתהייה, האם זהו נוהג קבוע להשתמש במונח "יהודים" לתיאור "ישראל" או "חברי כנסת ישראלים". הם בתגובה שינו את הכותרת בהתאם:

*

AFP – מה מחפשים היהודים ב"אל אקצה"?

(הידיעה של תמר שטרנטל,  CAMERA)

בתחילת אוקטובר, דיווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP על  פיגוע הירי מהמכונית (של המחבל שירה ביוסף קירמה ולבנה מליחי ז"ל). בידיעה נכתב כי הירי התרחש בעת גידול במספר המבקרים היהודים  ב"מתחם אל אקצה במזרח ירושלים" לרגל ראש השנה ויום כיפור.

מהתיאור הזה, שמתייחס רק למסגד אל אקצה, ולא במזכיר במאומה את יחסם של היהודים להר הבית, הקוראים לא יכולים להבין מה יש ליהודים לחפש ב"אל אקצה".

CAMERA, עמותת האם של פרספקטיבה, פנתה לעורכי ה-AFP, שמצידם הוסיפו במהירות את המידע לפיו "האתר הזה קדוש הן למוסלמים והן ליהודים – שמתייחסים אליו כהר הבית".

כידוע, סוכנויות ידיעות מפיצות ידיעות בכלי תקשורת רבים. כך, אם יש טעות בידיעה שהופצה – היא מתגלגלת לצרכנים רבים ברחבי העולם. כך לדוגמא, באמצע נובמבר פורסמה ידיעה שגויה שהפיצה סוכנות הידיעות AP בדבר מדיניות הממשל האמריקאי ביחס להתנחלויות. ב- AP  נטען שהממשל טען שההתנחלויות אינן חוקיות, בעוד שהוא נמנע במכוון מלטעון זאת. פניית CAMERA לתיקון הידיעה ב-AP  הביאה לעשרות תיקונים "נגררים" בכלי התקשורת בהן הופיעה הידיעה המקורית. במקרה הנוכחי, הטעות תוקנה ב-AFP לפני שהופצה בכלי תקשורת נוספים.