העיקר שיסתדר עם האג'נדה

שתי ידיעות בשני עיתונים שונים מדווחים לכאורה על אותו הדבר. אז איך זה שהם סותרים אחד את השני?

הן 'מעריב' והן 'ישראל היום' דיווחו היום כי מבקר המדינה אישר כי משרדו העביר ממצאים לידי היועץ המשפטי לממשלה בנושא נסיעותיו לחו"ל של ראש הממשלה.

'מעריב' ("המבקר מאשר: ממצאי "ביביטורס" הועברו ליועמ"ש") ביקש להדגיש כי:

גורמים המקורבים לפרקליטות הודו כי בחומרים שהועברו יש ממצאים אמיתיים ומדאיגים המצריכים בדיקה, אולי אפילו במסגרת משטרתית.

ואילו ב'ישראל היום' ("בחומר שהעביר מבקר המדינה על נסיעות נתניהו – אין חשד לפלילים") נכתב:

במשרד המבקר הבהירו כי בחומרי הבדיקה שהועברו אין חשד לפלילים. במשרד המבקר הבהירו כי חומרי בדיקה אלו, הועברו ממשרד המבקר לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, שלא במסגרת סעיף 14 ג' בחוק המבקר. סעיף זה קובע כי אם תוך כדי בדיקת משרד המבקר, עולה חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

מדהים ואף מצחיק ששתי הידיעות לא מסוגלות להסכים על מהות הראיות אלא מספקות טענות הפוכות שבמקרה תואמות את האג'נדה של כל עיתון. אולי זוהי שאלה נאיבית, אבל מה הטעם בפרסום הידיעה אם בסופו של דבר כל עיתון "יסדר" אותה על פי צרכיו? ומה הקורא הממוצע אמור להבין – פלילי או לא פלילי?

לא פחות חשוב, מישהו מהם טועה ומישהו מהם יאכל את הכובע בסופו של דבר. דווקא היסודיות של טענת 'ישראל היום' מול האמורפיות של טענת 'מעריב' ("גורמים המקורבים לפרקליטות", "ממצאים אמיתיים ומדאיגים", "אולי אפילו"), מעלים את החשד כי 'מעריב' הם אלה שמתחו את החבל הפעם. בקרוב כולנו נדע.