הקרן החדשה לישראל ותנועת החרם: שונאים סיפור אהבה

מנכ"לית הקרן החדשה לישראל מצהירה ב'הארץ' שהקרן והארגונים הנתמכים על ידה, מתנגדים לחרם. בדקנו את זה. אם לומר בעדינות, היא יכולה היתה להתנסח בצורה קצת יותר מוצלחת

הקרן החדשה לישראל מתייצבת כנגד תנועת החרם על ישראל, בהתנגדות ברורה ונחרצת. כך, לפחות, לדברי מנכ"לית הקרן, רחל ליאל, במאמר שפרסמה בעיתון 'הארץ' ("הדלק לחרם על ישראל", 15.6), בו קבעה, קטגורית, את הקביעות הבאות:

הקרן החדשה לישראל לא תומכת בארגונים העוסקים בחרם […]  הקרן אף הגדירה את ההתנגדות לחרם כאחד מהקווים המנחים לפעילותה.

הרושם המתקבל מהציטוטים החד משמעיים מפיה של המנכ"לית, הוא שבסוגיית החרם, נמצאת הקרן החדשה לישראל בצד השולל את החרם באופן המובהק ביותר. האם זו האמת במלואה?

התשובה מורכבת. מצד אחד, הקרן אכן מצהירה על התנגדות לתנועת ה-BDS, וברשימת הארגונים הנתמכים על ידה אין ארגונים הפועלים במישרין ובגלוי למען תנועת החרם על ישראל.

מצד שני, ארגונים הנתמכים על ידי הקרן, מפרסמים הצהרות רשמיות, לפיהן חרם על ישראל הוא "פעולה פוליטית בלתי אלימה", "פעולה שהתמיכה בה היא רשותם וזכותם של אזרחי ישראל", או בפשטות, "כלי לגיטימי".

ניתן כמובן לומר, שתמיכה עקרונית בזכות להחרים, אין משמעותה קריאה ישירה להחרים, וישפוט כל אחד לעצמו אם עמדות אלו עולות בקנה אחד עם הכרזותיה הפסקניות של המנכ"לית. אלא שמי שמבהירה את הנקודה בצורה ברורה יותר, היא דוברת הקרן, נעמי פייס, בהצהרתה זו:

מזה חמש שנים הקרן אינה מממנת ארגונים התומכים ב-BDS, אך מכיוון שהיא מתנגדת לכיבוש ולפעולת ההתנחלות שבאה בעקבותיו, לא תימנע מלתמוך בארגונים המעודדים אי צריכה או רכישה של מוצרים המיוצרים בהן, או אי שימוש בשירותי חברות הפועלות בהן.

"לעודד אי צריכה" ו"אי שימוש בשירותים", זה לתמוך בחרם. וחרם על מי? על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, אבל גם על "החברות הפועלות בהן".

ומיהן החברות הפועלות בהן?

לא צריך להתייגע בחיפושים. את רשימת 156 החברות הישראליות העונות להגדרת דוברת הקרן, ניתן למצוא באתר "מי מרוויח? תעשיית הכיבוש הישראלית", והן כוללות את כל החברות הגדולות במשק. כולל בנקים וחברות ביטוח, חברות בניה, אנרגיה, ותקשורת, רשתות ביגוד ומזון ולמעשה כל חברה שמחזיקה פעילות כלשהי מעבר לקו הירוק.

במילים אחרות, לפי דוברת הקרן החדשה לישראל, אם קמת בבוקר, ראית סרט בהוט או ביס, נעלת את סנדלי טבע נאות שלך, הלכת לשופרסל כדי לקנות לחם אנג'ל, ומשם עלית על אוטובוס אגד או דן בדרך לבנק הישראלי שבו יש לך חשבון, או נסעת לתדלק ומשם המשכת לקניון, לקנות לעצמך חולצה בקסטרו או אייס קפה בארומה… תצטרך לעשות את הכל מחדש. הקרן החדשה לישראל תומכת בארגונים המעודדים אותך לאי שימוש בשירותיהן של כל החברות והגופים הנזכרים למעלה ולעוד רבים נוספים.

מה שמחזיר אותנו להצהרתה הנחרצת של מנכ"לית הקרן, לפיה "ההתנגדות לחרם היא אחד הקווים המנחים של פעילות הקרן". האומנם?

מהקרן החדשה לישראל נמסר בתגובה: "העובדה שהארגונים הנ"ל עתרו נגד חוק החרם אינה אומרת שהארגונים עצמם מקדמים חרם על ישראל. הארגונים עתרו נגד החוק (חוק החרם, ח"ע) מאחר וחרם הוא כלי לגיטימי מקובל כמאבק בלתי אלים במשטר דמוקרטי, משמאל ומימין. כאמור הקרן החדשה לישראל אינה תומכת בפעילויות לעידוד חרם בינלאומי נגד מדינת ישראל ואינה תומכת בארגונים שמפעילים תכניות בתחום זה. מעבר לכך אף אחד מהארגונים הנתמכים על ידי הקרן אינם מובילים תכניות או פעילויות המעודדות חרם."

 

 

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. ממה שאני רואה, הקרן החדשה לא תומכת בחרם. הדוברת אמרה שהם עשויים לתמוך? אוקי, אבל הם לא תומכים כרגע.

    לגבי ההצהרה שזו זכות של אזרחי ישראל להחרים מוצרים – הם צודקים.

    מצד שני, אני חושב שגם הקרן לא תומכת באופן ישיר, עצם העובדה שהארגונים שממומנים על ידי הקרן מעודדים דה-לגיטימציה של ישראל ומציגים אותנו בתור כובשים איומים שמבצעים פשעי מלחמה כדרך קבע, גורמת לBDS להתחזק.

  2. הקרן החדשה החליטה עקרונית לתבוע את 'זכות השיבה'. נראה שהם לא העזו עד עתה לצאת בפומבי עם זה, אבל זו החלטת הנהלת הקרן. הם אומרים שאינם תומכים בחרם. לא רק שהם תומכים בו, אלא גם ב'שיבה' כאמור.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות