הרצחת וגם ירשת? עלילת רחוב השוהדא

אחת ההצלחות הבולטות של התעמולה הפלסטינית, (בדומה, למשל, לטענה הכוזבת בדבר "כבישי אפרטהייד" ברחבי יו"ש), היא השרשת הטענה בתקשורת הישראלית, לפיה רחוב השוהדא בחברון נסגר לתנועת פלסטינים בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בשנת 1994. מעין 'הרצחת וגם ירשת' קלאסי – גם רצחו את תושבי חברון בשעת תפילה, וגם ירשו מהם את הרחוב.

ביום שישי האחרון שבה רוית הכט ב'הארץ' על הטענה ('הסרטון של המדינה', 25.12). כך הכט:

תוצאת הטבח במערת המכפלה היא סגירת רחוב השוהדא וטיהורו מפלסטינים, שאינם מורשים לעבור בחלקים ממנו

מבישה המחשבה שמא הוענשו תושבי חברון בעונש כה קשה בעקבות הטבח המזעזע שביצע בהם גולדשטיין. בצדק היא מאירה את ישראל באור מוסרי שלילי ביותר. מה שמחייב בירור: האם הטענה הזו נכונה?

התשובה היא שלא. רחוב השוהדא לא נסגר לתנועת פלסטינים בגלל הטבח במערת המכפלה ב 94', אלא שש שנים מאוחר יותר, לאחר פרוץ האינתיפאדה השניה, בגלל הפיגועים הרצחניים הרבים שביצעו לאורכו ערביי חברון בתושבי הישוב היהודי בעיר. בלמעלה משש השנים שבין הטבח במערת המכפלה, לבין סגירת הרחוב בסוף שנת 2000, המה הרחוב חיים ערביים.

דבר אחד אכן קרה ברחוב בעקבות הטבח במערה: תוכנית קיימת של עיריית חברון להעתיק את השוק הסיטונאי שפעל ברחוב למקומו החדש במרכז המסחרי של חברון, תוכנית אזרחית-אורבנית שנבעה ממיקומו הלא נוח של השוק ומדרכי הגישה הבעייתיות אליו, אכן הוצאה אל הפועל במטרה להקטין את החיכוך הרב שיצר השוק בין היהודים לערבים. השוק, שבמסמכים הרשמיים של התוכנית הוגדר כ"מפגע תחבורתי, תברואתי ותכנוני", הועתק למקומו החדש, לשמחתם הרבה של ערביי חברון. (כאן, בראיון ל'הארץ', מתאר ראש העיר חאלד עוסיילי את השוק החדש "שוק שגאוות חברון עליו. הוא נקי. הכל בו מאורגן. העסקות בין הסוחרים ממוחשבות ובעיריה אומרים שאין שוק מודרני ויעיל כזה בכל פלשתין, גם לא בירדן")

אבל כמובן שלא על העתקת השוק הסיטונאי נבנתה מיתולוגיית 'הרצחת וגם ירשת' הפלסטינית, בדבר סגירת הרחוב. הסיבה האמיתית לסגירת הרחוב, היא המספר הרב של הפיגועים הרצחניים שביצעו הפלסטינים ביהודי חברון, בחסות הדוחק והחיכוך הרב ברחוב, פיגועים שהחריפו בפרוץ האינתיפאדה השניה.

בתשובת המדינה לבג"צ (11235/04 עיריית חברון נ' מדינת ישראל) בו ביקשו העותרים מבית המשפט להורות למדינה לבטל את הגבלות התנועה ברחוב, מופיע הנימוק (המובא כאן  בקיצורים הכרחיים):

העיר חברון היוותה מאז חודש ספטמבר 2000 מוקד לפעילותם של ארגוני טרור… אירועי טרור ולחימה בהיקף נרחב שגבו מחיר דמים כבד… חלק מהטרוריסטים בחברון פועלים מתוך האוכ' האזרחית ונעזרים בה כדי להסתתר בדרכם למקומות פיגוע ובהימלטם לאחר ביצוע פיגועים… הטרור בחברון יצר איומים על האזרחים הישראלים הגרים בחברון ועל כוחות הצבא והמשטרה במקום, שהפכו מטרות לפגיעה ישירה מצד גורמי הטרור בעיר

וכו' וכו'. בית המשפט קיבל את הנימוק, דחה את העתירה והותיר את הרחוב סגור.

'פרספקטיבה': רוית הכט, למה את משחירה את ישראל לשווא, בטענה שרחוב השוהדא נסגר לתנועה כתוצאה מהטבח במערת המכפלה, בשעה שהמציאות היא שהרחוב נסגר כתוצאה מפיגועי הטרור הרבים בו, שגבו את חייהם של עשרות נרצחים?

רוית הכט: בדו"ח האגודה לזכויות האזרח כתוב ש"בעקבות טבח גולדשטיין אימצה ישראל בהדרגה מדיניות רשמית של הפרדה בין פלסטינים לישראלים, תחילה במערכת המכפלה וסביבותיה ואחר כך באזורים אחרים במרכז חברון".

לטעון שאין קשר לטבח גולדשטיין זה להיות ראש קטן. ברור שהרחוב לא נסגר מיד, אלא בטווח הארוך. ההתפתחויות הובילו לסגירת הרחוב. אחרי טבח גולדשטיין מה שקרה בסופו של דבר היה הסלמה. אני לחלוטין עומדת מאחורי מה שכתבתי, למרות שהמילים 'בסופו של דבר' היו צריכות להופיע כאן.