התקשורת הבינלאומית ומבצע עמוד ענן

כמה מדויקת ומאוזנת היתה התקשורת הבינלאומית במהלך מבצע עמוד ענן? ומי זוכה בפרס גוף התקשורת המוטה ביותר? מספר דוגמאות מייצגות.

כמה מדויקת ומאוזנת היתה התקשורת הבינלאומית במהלך מבצע עמוד ענן? ומי זוכה בפרס גוף התקשורת המוטה ביותר? מספר דוגמאות מייצגות.

                                                                פגיעת טיל באשדוד. צילום: פלאש90

מבצע "עמוד ענן" התאפיין בפעילות מאסיבית של תומכי ישראל בסייברספייס, במיוחד ברשתות החברתיות. במהלך אירועים ביטחוניים קודמים – מבצע עופרת יצוקה, פרשת המרמרה ומלחמת לבנון השנייה, כמו גם במהלך מבצע חומת מגן והאינתיפאדה השנייה – הזירה הקיברנטית נשלטה כמעט לחלוטין על ידי פעילים אנטי ישראליים אשר שטפו את הרשת בדיסאינפורמציה, מניפולציות ויזואליות ושקרים (פרשת מוחמד א-דורא וה"טבח בג'נין" הן כנראה הדוגמאות המפורסמות ביותר).

הפעם הן גופים ממשלתיים והן אנשים פרטיים עשו מאמץ עצום ללכוד את השקרים והמניפולציות לפני שאלה יסבו נזק תדמיתי לישראל. דיסאינפורמציה רבה הגיע מהחשודים המיידיים, כמו למשל חשבון הטוויטר של הג'יהאד האיסלאמי או עמוד הפייסבוק חובב הציונות Free Palestine. אבל מה לגבי התקשורת המיינסטרימית? כיצד היא התמודדה עם שטף השקרים, וכיצד דיווחה בעצמה על הנעשה בעזה ובישראל במהלך המבצע?

להלן מספר דוגמאות שאספנו במהלך ימי המבצע. חלקן פורסמו בעמוד הפייסבוק של 'פרספקטיבה' וחלקן גם תוקנו בעקבות פניות של ארגוני האחות של 'פרספקטיבה' – CAMERA ו-BBC Watch. כפי שנראה, פרס כלי-התקשורת-המוטה-ביותר-נגד-ישראל מגיע ללא ספק ל-BBC, אחד מערוצי החדשות החשובים בעולם הזוכה למיליוני צפיות.

1) אתר 'יאהו' פרסם את התמונה הבאה:

הכותרת מדברת על "ילדי עזה" אשר "נלכדים בחילופי האש", למרות שמדובר דווקא בילדים ישראליים המסתתרים מטילים של החמאס. בעקבות פניה של 'קאמרה', הכותרת שונתה:

2) 'הלוס אנג'לס טיימס' דיווח לקוראיו במהלך הלחימה:

ביום שני ישראל תקפה את בנין התקשורת שארוק בעיר עזה… בין ההרוגים היה ראמז ח'רב, עיתונאי פלסטיני.

אולם אותו ח'רב לא היה עיתונאי, אלא היה אחד מראשי גדודי אל-קודס של הג'יהאד האיסלאמי, כפי שהג'יהאד האיסלאמי הודה בעצמו. בעקבות פניה של 'קאמרה', פרסם העיתון את התיקון:

כתבה על מתקפות של ישראל והחמאס התייחסה לראמז ח'רב, אשר נהרג בהפצצה ישראלית על רצועת עזה, כעיתונאי. למרות שדיווחים ראשונים אמרו כי ח'רב עבד בשביל סוכנות חדשות פלסטינית, הוא היה חבר בארגון המיליטנטי הג'יהאד האיסלאמי.

3) CNN פרסם את התמונה הבאה באתרו:

הכיתוב מסביר:

הצבא הישראלי משגר טיל ביום חמישי, ה-15.11, מהעיר הדרומית באר-שבע.

כיצד אמור להבין קורא של CNN שלא מדובר בטיל התקפי אלא בכיפת ברזל אשר תפקידה לבלום רקטות של החמאס? הכיתוב טרם שונה.

ה-BBC סיפק, כאמור, דוגמאות רבות של הטיה אנטי ישראלית. להלן כמה דוגמאות.

4) הכתב ג'ון דוניסון פרסם בטוויטר שלו את הצילום הבא וטען כי מדובר בילד שנפגע בעיר עזה:

אולם כפי שהתברר, מדובר בתמונה של ילד סורי שפורסמה כשלשה שבועות לפני שדוניסון צייץ:

דוניסון נאלץ להתנצל, אולם לשכת העיתונות הממשלתית בוחנת את האפשרות להפקיע ממנו את תעודת העיתונאי שלו בעקבות הציוץ המוטעה (עדכונים בהמשך).

5) הטוויטר הרשמי של חדשות BBC צייץ את הציוץ הבא:

תרגום:

חמושים מעזה ירו טילים אל עבר תל אביב במתקפה הראשונה על בירת ישראל מאז מלחמת המפרץ ב-1991.

ה-BBC ממשיך מסורת רבת שנים של התקשורת הבריטית של אי ההכרה בירושלים כבירת ישראל, והחלפתה בתל-אביב. בעקבות תלונה קודמת, מועצת העיתונות הבריטית קבעה כי מדובר בשגיאה ובהטעיית הקוראים, אבל נדמה שפסיקה זו לא הרשימה את ה-BBC.

6) כך דיווח ה-BBC על הפיגוע שהתרחש באוטובוס דן בתל אביב במהלך המבצע:

שימו לב למילה שקיבלה גרשיים בכותרת:

משבר ישראל-עזה: 'פיצוץ' באוטובוס בתל אביב

הגרשיים נועדו להסביר לקורא כי מדובר בטענה סובייקטיבית וכי הדברים מוטלים בספק. גם בגוף הידיעה משתמש הכתב בגרשיים:

לפחות 10 נפצעו במה שהמשטרה הישראלית מכנה "פיגוע טרור"

יש לציין כי מאוחר יותר הכותרת שונתה אך הגרשיים סביב "פיגועי טרור" נותרו במקומם.

7) ה-BBC גם הראה חוסר איזון בדיווחיו המשודרים. כך למשל בכתבה ששודרה תחת הכותרת "ישראל מגבירה את ההפצצות האוויריות", ישנן רק 6 שניות של תמונות מישראל לעומת 45 שניות של תמונות מעזה (בשאר 84 השניות של הכתבה נראות מסיבות עיתונאים של נתניהו ושל איסמעיל הנייה).

או למשל, בכתבה שכותרתה "אשקלון נושאת בנטל הטילים" שאורכה 147 שניות, רק 28 שניות מראות את העיר אשקלון. בשאר נראים בעיקר חיילי צה"ל, טנקים ובולדוזרים (80 שניות, למעלה ממחצית הכתבה!), כמו גם הנשיא אובמה וישיבה של הקבינט הישראלי (37 שניות). בסוף הכתבה הצופים לא באמת מבינים את משמעות "נשיאת נטל הטילים" שחווה העיר אשקלון, אבל הם כן יודעים שיש הרבה חיילים, טנקים ובולדוזרים בישראל.

בהמשך: המלחמה בתמונות – אילו תמונות בחרו ב-BBC לשדר לעולם, ואילו תמונות כמעט העלימו מצופיהם?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות