חיפשת משאלי עם ולא מצאת? אתה כנראה גדעון לוי

גדעון לוי תוקף את רעיון משאל העם בין היתר על בסיס הטענה כי כמעט בכל הדמוקרטיות בעולם אין משאלי עם. באמת, גדעון?

                                                               לקראת משאל עם בקנדה, 1995 (לשכת העיתונות הקנדית)

העיתונאי גדעון לוי מתנגד לעריכת משאל עם לפני חתימה על הסכם מדיני הכרוך בהחזרת שטחים ("משאל העם האמיתי", 'הארץ', 25.7). ניתן להבין אותו. לפי הפרשנות המקובלת, האופוזיציה מבטיחה רשת ביטחון שתאפשר לנתניהו להעביר הסכם שכזה ללא קושי רב. משכך הם פני הדברים, למה לסבך את הסיכוי להחזרת שטחים במשאל עם שיכול רק לעמוד כאבן נגף למהלך שאישרה כבר הכנסת?

אולם בניסיונו להישען על טענה עובדתית, ולא רק על דעתו האישית (והלגיטימית), אשר אמורה לפסול לדידו את רעיון משאל העם, כותב לוי:

…כמעט בכל הדמוקרטיות בעולם אין משאלי עם, גם לא בישראל.

האם טענתו של לוי נכונה? ברור שלא. הוא שוב מגבה את ייחוליו הפרטיים בהפרחת עובדות חסרות בסיס ושחר. הנה לפניכם, תוצאת עשר דקות של חיפוש ברשת; מקבץ מייצג של מידע על אודות הקביעה הנבערת של לוי, לפיה "כמעט בכל הדמוקרטיות בעולם אין משאלי עם":

בנייר עמדה שהפיק מרכז המחקר של הכנסת (משאלי עם: מחקר משווה, ד"ר שילה הטיס רולף, אוגוסט 2009), מפורטות עמדות הדמוקרטיות השונות כלפי הרעיון של משאל עם, ומצוינות בו הדמוקרטיות הבאות ככאלה שמכירות במשאלי עם ככלי לקבלת הכרעות לאומיות: אוסטרליה – 44 משאלי עם ב-110 השנים האחרונות. איטליה –  63 משאלי עם ב-67 השנים האחרונות, אירלנד – 30 משאלי עם ב-76 השנים האחרונות, בריטניה – 9 משאלי עם ב-40 השנים האחרונות, דנמרק – 13 משאלי עם ב-60 השנים האחרונות, ניו זילנד – 10 משאלי עם ב-64 השנים האחרונות, צרפת – 11 משאלי עם מאז כינון הרפובליקה החמישית ב-1958, שבדיה – 6 משאלי עם ב-90 השנים האחרונות, שוויץ – 534 משאלי עם פדרליים עד היום ועוד אלפי משאלים קנטונליים, עירוניים וקהילתיים

לדמוקרטיות אלה יש להוסיף דמוקרטיות נוספות שרואות במשאל העם מכשיר לגיטימי לקבלת הכרעות לאומיות ולא נסקרו בנייר העמדה של מכון המחקר של הכנסת, ובהן ברזיל, הדמוקרטיה הרביעית בגודלה בעולם ככל הידוע לנו, שעברה בשנת 1961 ממשטר נשיאותי למשטר פרלמנטרי, אולם תוצאותיו של משאל עם שקיימה שנתיים לאחר מכן, הפכו את ההחלטה והמשטר חזר להיות נשיאותי. ברזיל קיימה משאל עם נוסף ב-1993, כדי לברר האם מעוניין העם לחזור לקיסרות, ואם היה לוי מקפיד לקרוא את העיתון בו הוא כותב, היה לומד על משאל עם נוסף שערכה ברזיל, לפני שמונה שנים, לגבי שאלת האיסור על סחר ואחזקת נשק חם במדינה.

תושבי קוויבק שבקנדה הדמוקרטית הצביעו במשאל עם על השאלה האם להיפרד מקנדה, ותושבי מזרח טימור הצביעו גם הם במשאל עם על השאלה האם להיפרד מאינדונזיה. בצ'ילה נאלץ הרודן אוגוסטו פינושה לפנות את מקומו בשלטון בעקבות משאל עם, אחד מארבעה שנערכו בצ'ילה המודרנית של 90 השנים האחרונות. בגרמניה הציעה הקאנצלרית להעמיד להכרעה במשאל עם את אחת החלטות החשובות ביותר ברמה הלאומית – שאלת ההישארות בגוש היורו. איסלנד הספיקה לקיים שני משאלי עם בשלוש השנים האחרונות בלבד, ועוד לא הוזכרה ערש הדמוקרטיה, יוון, שבחרה אף היא במשאל עם כדרך להכריע בסוגיות הרות הגורל ביותר. ניתן היה להמשיך עד סוף היום עם עוד ועוד דוגמאות נוספות למאות משאלי עם שנערכו בכל סוגי הדמוקרטיות שהוציאה יוון העתיקה מבין חלציה, אבל דומה שהנקודה הובהרה.  

גדעון לוי מרבה לעשות שימוש ערמומי במילה "כמעט", או בנגזרותיה השונות, דוגמת המילה "רובם", כדי לכוון את תודעת הקורא אל המחשבה על "כולם": "כמעט בכל הדמוקרטיות אין משאלי עם". או בטור מלפני כשלושה שבועות, "המשטרים הערבים שנגדם התקוממו עמי ערב, היו ברובם אכזריים פחות מהמשטר הישראלי". בהסתתרו מאחורי המילים "כמעט" או "רובם", הוא פוטר עצמו מראש מהטענה נגדו. אלא ששימושו של לוי בשלל מילות ההמעטה האלה, יותר משהוא נבוב מתוכן, הוא מניפולטיבי. מטרתו היא לכתוב אי-אמת גסה, ובה במידה להותיר לעצמו מעין מחילת מילוט קטנה ועכברית, למקרה שכתבי ההבל שלו יחשפו ככאלה (כמו למשל במאמר זה). הוא כנראה מניח שהוא חכם וכולם טיפשים. הוא עקבי בהנחה הזו כבר שנים רבות.