חפיפניקיות ב'ישראל היום'

עיתון 'ישראל היום' חיפף הבוקר ונתן לקוראיו מידע שגוי לגבי הצעת החוק המדוברת של ח"כ איילת שקד המתייחסת לשחרור רוצחים. תחת הכותרת “זעם בבית היהודי: 'נתניהו התחמק מההצבעה על החוק נגד שחרור רוצחים'" (2.6, עמ' 4), דיווחו שלמה צזנה ומתי טוכפלד על העימות שהתרחש בישיבת הממשלה סביב הצעת החוק. אלא שלגבי הפרט הכי חשוב – ההסבר מה אומר בכלל החוק נשוא העימות – לא דייקו שני העיתונאים:

כאמור, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול כי הוא תומך בהצעת החוק האוסרת שחרור רוצחים. על פי ההצעה, מי שנידון למאסר עולם בגין רצח, נשיא המדינה לא יחון ולא יקל בעונשו על ידי הפחת עונשו או המרתו.

האם החוק המוצע באמת אוסר על חנינה או הקלה בעונש של כל מי שנידון למאסר עולם בגין רצח? לא בדיוק. להלן לשון הצעת החוק:

בחוק-יסוד: נשיא המדינה , בסעיף 11, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בהכרעת דינו של מי שנדון למאסר עולם בשל עבירה לפי סעיף 300 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 , רשאי בית המשפט לקבוע כי מטעמים מיוחדים שיירשמו, נשיא המדינה לא יחון ולא יקל בעונשו על ידי הפחתת עונשו או המרתו." 

במילים אחרות, החוק איננו אוסר על הנשיא לחון או להקל בעונשו של כל מי שנידון למאסר עולם בגין רצח, כפי שנכתב באופן שגוי ב'ישראל היום', אלא מייחד עונש חמור זה למקרים מיוחדים בהם בית המשפט ייקבע זאת במפורש.

אמנם לשון הצעת החוק לא מפרטת, באופן תמוה, מהם אותם מקרים, אולם דברי ההסבר לחוק קצת יותר ברורים:

אשר על כן מוצע כי במידה שמתקיימים טעמים מיוחדים, רשאי בית המשפט לקבוע ביחס למי שהורשע ברצח ממניעים לאומניים עונש מלא של מאסר עולם ללא אפשרות להקלה בעונשו או קבלת חנינה מאת נשיא המדינה. בנוסף, באה הצעת החוק לאפשר לבית המשפט לקבוע כי במקרי רצח חמורים במיוחד, כגון רצח ילדים, לא תהיה אפשרות לקציבת עונשו ולחנינתו של הרוצח.

בעמוד הראשון של 'ישראל היום', בפינה הימנית העליונה, מופיעה בכל בוקר רשימת "העקרונות שלנו", וביניהם "לבדוק עובדות, ואם טעינו נתקן". 'פרספקטיבה' פנתה לעיתון וביקשה לבדוק האם הוא עומד בעקרונותיו.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות