'ידיעות אחרונות': הסכסוך בגבול עם לבנון הוא "טריטוריאלי גרידא"

תגובת חיזבאללה לא התקבלה במערכת, אך כנראה שנסראללה לא יסכים עם הטענה המוזרה

סכסוך טריטוריאלי? בית מופגז בקריית שמונה, בלב אצבע הגליל. צילום: אייל מרגולין/פלאש90

"לא על הכוח לבדו", כותב ב'ידיעות אחרונות' האלוף במיל' אורי שגיא, לשעבר ראש אמ"ן, בהקשר המלחמה בגבולנו עם לבנון. שגיא קורא לממשלת ישראל לצאת ביוזמה להסכם מדיני עם שכנתנו הצפונית – הצעה שאפשר כמובן לדון בה, אלא שהדיון צריך להתבסס על מלוא העובדות הרלוונטיות וללא אשליות ואחיזת עיניים. שגיא בעצמו כותב:

מומלץ מאוד להבין את העובדות האובייקטיביות ואת הטענות הסובייקטיביות של כל צד.

למרבה הצער, מאמרו של האלוף שגיא אינו עומד בסטנדרט הזה. כך הוא כותב:

הסכם נסיגת צה"ל בשנת 2000 [זו טעות כמובן – צה"ל נסוג מלבנון באופן חד-צדדי וללא הסכם, ש.ב.מ] לקו הכחול משמעו שישראל מימשה הלכה למעשה את החלטת האו"ם 425 … אך הוא איננו קו הגבול הבינלאומי הלגיטימי….

בהיותי מפקד סיירת גולני, בין השנים 1967-1969, נשלחנו לכבוש את ג'בל רוס (לימים הר דב), לטהר קיני מחבלים בדופן המערבי של נחל שיאון (ואדי עסל) ולפנות מתגוררים במה שמוגדר היום חוות שבעא… גם הגבול הבינלאומי בין סוריה (שבנעליה נכנסנו החל מ-1967, ושקיבלה עצמאות ב-1946) ולבנון… מעולם לא סומן… אם כן, משמעות הסכסוך כאן היא טריטוריאלית גרידא.

מה הטענה פה בעצם? בגדול, שבין ישראל ולבנון ישנה מחלוקת טריטוריאלית, וכשזו תיפתר גם הסכסוך יסתיים, או לפחות יהיה קרוב מאוד לכך. לכן "משמעות הסכסוך כאן היא טריטוריאלית גרידא".

הכשל בטענתו של שגיא טמון באי-התייחסות לאיום שמציב ארגון חיזבאללה, תפקידו בלבנון ומטרותיו. הוא למעשה מגמד את האיום הזה והופך אותו למשני ביחס למחלוקת הטריטוריאלית.

גם אם לחיזבאללה יש השפעה רבה על הפוליטיקה והממשל בלבנון – לאלו אין השפעה על חזבאללה. המחשה לכך ראינו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כשראש ממשלת לבנון, שר החוץ ועוד הודיעו – למעשה, התחננו לנסראללה – שאין ללבנון כל עניין בהסלמה מול ישראל. תשובתו של נסראללה להם ברורה למדי.

גם החלטות חוזרות ונשנות של מועצת הביטחון קראו לפירוק חיזבאללה מנשקו, הצבת צבא לבנון על הגבול עם ישראל ופירוז השטח בין הגבול לליטני – החלטות שהיו לאות ריקה, בהיעדר מי שיאכוף אותן. אם היו מתממשות, ייתכן שממשלות ישראל ולבנון היו יושבות בנחת לדון על גורלן של חוות שבעא.

ומה לגבי חיזבאללה – האם מבחינתו הסכסוך הוא "טריטוריאלי גרידא", וחתימה על הסכם שלום עם ישראל תפייס אותו? מובן שלא. אחרי הכל, חיזבאללה הוא ארגון שהוקם על ידי איראן כחלק מייצוא המהפכה האסלאמית-שיעית ברחבי המזרח התיכון והעולם.

המצע האידאולוגי של חיזבאללה, שפורסם ב-1985, מציג שלוש מטרות מרכזיות: מאבק בישראל עד לשחרור ירושלים וחיסולה הסופי; דחיקת ארה"ב מהמזרח התיכון; והקמת רפובליקה אסלאמית בלבנון. ב-2009 פרסם הארגון מניפסט עדכני, שלא נסוג מהיחס לישראל, ומבהיר:

ישראל מייצגת איום נצחי ללבנון… תפקיד ההתנגדות הוא צורך לאומי כל עוד האיומים מצד ישראל ושאיפותיה של ישראל להחזיק באדמותינו ובמים שלנו יימשכו.

ובנוסף:

סירוב מוחלט לעצם העיקרון של הבחירה בין פשרה עם הישות הציונית המבוססת על הכרה בלגיטימיות ובקיום של ישות זו, לוויתור על השטחים שזו גזלה מפלסטין הערבית והאסלאמית.

האם נתונים אלה אינם רלוונטיים להבנת " העובדות האובייקטיביות והטענות הסובייקטיביות של כל צד"? ואם כן, כיצד ניתן לטעון כי הסכסוך בגבול לבנון הוא "טריטוריאלי גרידא"?

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות