יהודיה וערביה נפגשות בהר הבית. מה רואה טל ניב? לטל ניב היתה הזדמנות לנתח ב'הארץ' את המורכבות המשתקפת מתמונה מרתקת של יהודיה וערביה הנתקלות זו בזו בהר הבית. במקום זאת, היא בחרה ללכת על הפשטני, חסר הניואנסים והמשעמם גדעון שביב | 27.10.14 | פינבר אוריילי, רויטרס, עימות בין עולה להר הבית ומפגינות פלסטיניות, 14 באוקטובר שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס דוגמא מאלפת כיצד לפעמים צילום בודד לא מספר את הסיפור המלא, ניתן למצוא בהשתלחות חסרת הרסן של טל ניב ("קולאז' מן המוכן, בהר הבית ובלונדון", 'הארץ', 22.10) בביקורת על הצילום הנ"ל של רויטרס מיום 14.10: אז האגודל שלה מימין בולט, מתוח, וקו נמתח בינו לבין שתי האצבעות שהיא זוקפת לעומת האשה היושבת. אז לשתיהן טבעות נישואים. וכיסויי ראש. ובגדים מכסי גוף. וילדים. ואחת חולפת על פני האחרת בחסות מג"ב. וכל מי שמביטים בצילום הזה יכולים להגיד "על מה הוא" מיד. לומר שנראית בו אדנות, תנועה קיצונית של עימות בין נשים. הישראלית, הדתייה, והפלסטינית, היושבת. ולא רק שאפשר לראות "על מה הוא" במבט ראשון — אפשר גם לראות מיד את המוקד המגביר־עוצמה שלו, כלומר המוקד השני של העניין: מבטו קמוט המצח של הילד. עיניו כחולות. מביט למצלמה. התוקפנות והאדנות של היהודייה הישראלית בשביס כלפי הערבייה הפלסטינית בחיג'אב. והוא מתאר את תנועת האצבעות, הגסה, ואת העצבים ברגע שגאו, ב–14 באוקטובר, בזמן "עלייה" בחסות מג"ב להר הבית […] הן לא רואות. לא מחברות. וכולן תקועות, אף על פי שאחת יושבת, אינה לגמרי יכולה לבחור. מעייף, נורא ובלתי נמנע להיות היושבת, הנאחזת באדמה, המוחה. ומעייף להיות העומדת מעל. ומעייף להיות הילדים של כולם. הישראלית "הדתייה" מוצגת כתוקפנית; הפלסטינית "היושבת" היא הקורבן. תנועת האצבעות היא "גסה". אלא שכנראה שטל ניב לא טרחה לקרוא את התיאור של צלם רויטרס עצמו לאירוע: תמונת מסך של רויטרס, בו מוסבר הרקע לאירוע. תרגום הכתובית של רויטרס: אישה ישראלית ואישה פלסטינית עושות תנועות ידיים זו לזו במהלך הפגנה של נשים פלסטיניות נגד מבקרים יהודים במתחם הידוע למוסלמים כחרם אל-שריף וליהודים כהר הבית, בעיר העתיקה בירושלים, 14 באוקטובר 2014. מדובר, אם כן, בהפגנה של נשים פלסטיניות. וכפי שצלם התמונה עצמו מבחין, שתי הנשים עושות את אותה תנועת יד זו לזו. מיהו, אם כך, התוקפן ומיהו המותקף? האם התשובה כל כך מובנת מאליה, כפי שמשתקף מדבריה של ניב? כדאי להביט במספר תמונות נוספות של רויטרס השופכות אור על אותו אירוע: פינבר אוריילי, רויטרס, פלסטיניות מפגינות בהר הבית, 14 באוקטובר פינבר אוריילי, רויטרס, עימות בין עולה להר הבית ומפגינות פלסטיניות, 14 באוקטובר מזהים את תנועת היד? מסתבר שתנועת היד "הגסה" עליה שפכה טל ניב הרבה מאד דיו, איננה אלא תנועת היד בה השתמשו המפגינות הפלסטיניות. האם ייתכן שאותה אישה "ישראלית דתייה" בתמונה הראשונה, אשר נאלצת לעבור בין מי שמפגינות נגדה באופן אישי, רק מגיבה להמולה סביבה? האם ייתכן שהעומק והמשמעות העומדים מאחורי תמונה זו מורכבים הרבה יותר מהפשטנות הרדודה שניב מעניקה לה? אם נוסיף לכך את העובדה כי דווקא יהודים הם אלה המוגבלים בעלייתם להר הבית, ואילו למוסלמים הוא פתוח 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע (למעט מקרים חריגים ביותר), ואם נוסיף את העובדה שאסור ליהודים להתפלל בהר הבית עד כדי מלמול שפתיים, בעוד מוסלמים יכולים לעשות שם ככל העולה על רוחם, המשמעות, כמו המציאות, הופכת למסובכת ומורכבת עוד יותר. כמה אירוני שדווקא טל ניב, אשר טוענת שכל מי שרואה את התמונה יודע מיד "להגיד 'על מה הוא'", לא יודעת בעצמה על מה הוא.
דרך אגב, הנשים המכוערות והמסריחות בשחורים יושבות שם במשכורות מהרש"פ רק כדי להטריד ולתקוף יהודים בסמטאות העיר העתיקה. זה הפך לפרנסה. לכן יש מקום שמשטרה תעצור אותן ותעמידן למשפט פלילי מהיר שבו הן יתבעו לשל קנסות למדינה ותוספת פיצוי כספי למותקפים (העלבה, הטרדה, תקיפה). הגב
גזענות יומיומית מה כותב אבי על המפגינות הערביות? ״הנשים המכוערות והמסריחות בשחורים יושבות שם״. איך הוא מצליח להריח את הסירחון בתמונה? או שיש לו כישורים על-אנושיים, או שהוא פשוט גזען יומיומי. וכאשר יתרגם את דבריו לגרמנית, יצא לו טקסט שכמותו הופיעו מאות רבות ב״שטירמר״ הנאצי. חג שמח! הגב
טל ניב צודקת, היא מפרשנת מנקודת מבטה וזה מה שהיא עושה כבר הרבה זמן להרבה תמונות ועושה את זה בצורה מקצועית, ברור שיש פרשנות אחרת וטוב שיש האמת שגם אני חושב כמו טל אם אני מביט על התמונה, ברור שיש אולי תמונות אחרות מאותה סיטואציה. אבל צריך לזכור טל מפרשנת תמונה לא את המציאות שממנה נלקחה. שבדיעבד הרבה יותר מורכבת. הגב
טל ניב לא צודקת. פרשנות ונראטיבים שהופכים את המציאות על פיהם ומתלעמים מהעובדות הם מקור כל הרשע שמתרחש בעולם כיום. פרספקטיבה תמשיכו בעבודת הקודש כל הכבוד. הגב
גם אם היהודיה היתה כורעת ברך בפני הערביה, שמאלני "הארץ" היו רואים בזה סימן לאלימות כלפי הערביה המדוכאת מצד הכובש הקולוניאליסטי. אז מה אם אתה יהודי שחי בארצו. יש סיבות שהשמאל כל כך שונא את היהדות, למה הם חייבים להכחישה. הגב