ישראל, מדינה מצורעת?

ב. מיכאל מתוסכל. בטורו ב'הארץ', הוא מצר על הנמהרות בה ישראל יצאה למלחמה בעזה, מיד לאחר הטבח בעוטף עזה בשבעה באוקטובר, ללא "קמצוץ של שכל ישר ופעיל". במקום ליהנות מאהדת העולם, ישראל החלה להפציץ ברצועת עזה כבר בשמיני באוקטובר והיא אינה חדלה מכך עד היום. התוצאות עגומות למדי:

וככל שהר הגוויות הפלסטיניות ותילי החורבות של בתיהם הלכו וגבהו, כן הלך והתביית אות קין על מצחה של ישראל. וכשהגענו לעשרות אלפי קורבנות, יותר ממחציתם ילדים ונשים, צורפה ישראל אחר כבוד, למועדון המדינות המוקצות, המבישות, המצורעות. יעד לזעף, הפגנות וסנקציות. מן המדינות שלא יאה להיראות בחברתן.

על מה מסתמך הכותב כשהוא כותב שישראל הפכה למדינה מוקצית ומצורעת? לא ברור. אכן, לאחר הטבח בשבת השחורה עלתה ההזדהות עם ישראל בדעת הקהל העולמית, והיא ירדה בחדות ככל שהמלחמה נמשכת. אך מבט נוסף על המציאות מלמד שהיא רחוקה מאוד מתיאורו של ב. מיכאל.

ראשית, כפי שכתבנו השבוע, לישראל אשראי בינלאומי להמשיך במלחמה: ארה"ב הטילה וטו על ההחלטה לחדול במועצת הביטחון של האו"ם (ובריטניה נמנעה); הפרלמנט האירופי הכריז ברוב גדול כי יש להפסיק את האש רק עם שחרור החטופים ופירוק החמאס; ובית הדין הבינלאומי דחה את הבקשה להורות על הפסקת הלחימה.

שנית, הרבה יותר מדינות תומכות בישראל (גם אם לעתים ישנם חילוקי דעות עימן) מאשר מגנות אותן. לפי הנתונים העדכניים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, 59 מדינות הביעו תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה – ובתוכן מדינות המערב ודמוקרטיות כגון הודו וארגנטינה. לעומת זאת, 39 מדינות בלבד הביעו תמיכה בפלסטינים או גינו את ישראל – בעיקר מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה.

שלישית, כשבוחנים לעומק את זהות המדינות התומכות בפה מלא בצד הפלסטיני במלחמה, מגלים את "מועדון המדינות המוקצות, המבישות והמצורעות", ועוד דיקטטורות רודניות ש-ב.מיכאל יעדיף שלא לקחת מהן דוגמה: איראן, רוסיה, סין, צפון קוריאה, אפגניסטן של הטליבן, תימן של החותים, סודן, ונצואלה וקובה.

במילים אחרות, מועדון המדינות המצורעות דוחה את ישראל ומאמץ את "מדינת פלסטין" בשתי ידיים.

על כל אלה ניתן לציין גם את סקר הרווארד-האריס שפורסם השבוע, המגלה כי 82% מהציבור האמריקני תומך בישראל על פני חמאס; ש-68% ממנו סבור, בניגוד לב. מיכאל, שישראל משתדלת לצמצם פגיעה בבלתי מעורבים; וש-67% תומך בהפסקת אש קבועה רק לאחר סילוק חמאס ושחרור החטופים.

ב. מיכאל, הסר דאגה מליבך – גם אם מצבה של ישראל בדעת הקהל הגלובלית הוא רגיש (וזה המצב כבר מזה שנים רבות) – היא רחוקה מאוד מלהיחשב למדינה מצורעת.