כל ביקורי הנשיא

אפשר לכתוב עד כמה הנשיא ביידן הוא פרו-ישראלי. אך למה לעשות זאת באמצעות שכתוב ההיסטוריה של נשיאים אמריקנים קודמים?

הנשיא ג'ו ביידן נוחת בישראל. צילום: יונתן סינדל/פלאש90

"ביקור בישראל זה משהו שהוא [נשיא ארה"ב ג'ו ביידן] באמת נהנה ממנו", כותבת ציפי שמילוביץ במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', על רקע ביקור ביידן בארץ בשבוע שעבר. לאורך הכתבה, ניכר כי שמילוביץ מתאמצת להציג את ביידן כאוהב ישראל חם ומסור.

כל זה טוב ויפה, עד ששמילוביץ משווה את ביידן לנשיאי ארה"ב הקודמים, ומרוב להיטותה פוצחת בשורת שגיאות עובדתיות מביכות:

האחרון שלא בא לבקר היה רונלד רייגן, שבניגוד למיתוס סביבו התייחס בלא מעט עוינות לישראל.

השגיאה כאן היא פשוטה – הנשיא האמריקאי האחרון שלא ביקר בישראל לא היה רונלד רייגן אלא ג'ורג' בוש האב.

ומה באשר ל"עוינותו" של רייגן לישראל, שבעקבותיה לכאורה לא בא לבקר כאן? מן הסתם, ברזומה שלו כנשיא ניתן למצוא ראיות לכאן ולכאן, ולא ניכנס לוויכוח עם שמילוביץ על הנקודה הזו. אך על נקודה אחת אין ויכוח – רייגן היה נשיא שמיעט מאוד בנסיעות בין לאומיות לעומת נשיאים אחרים. במהלך נשיאותו הוא ביקר ב-26 מדינות בלבד. השוו זאת לנשיאים שבאו אחריו – ג'ורג' בוש האב ביקר ב-58 מדינות; ביל קלינטון, ב-72 מדינות; ג'ורג' בוש הבן ב-73 מדינות; וברק אובמה ב-58 מדינות.

במילים אחרות, את היעדרו של הנשיא רייגן מארץ הקודש אפשר לייחס לכך שהוא פשוט מיעט לצאת מארצו שלו, ולא לרוץ להאשימו בעוינות לישראל.

ציפי שמילוביץ ממשיכה:

ג'ורג' בוש הבן, שהיה נשיא בתקופה סוערת מאוד שכללה את ההתנתקות, הגיע לביקור אחד ממש כמה שבועות לפני סוף כהונתו.

כמה טעויות אפשר לדחוס לתוך משפט אחד? שימו לב:

קודם כל, כנשיא, ג'ורג' בוש הבן לא ביקר בישראל פעם אחת אלא פעמיים – פעם אחת בינואר 2008 והשנייה במאי 2008. בניגוד לניסיון לגמד את יחסו לישראל, נציין כי הביקור השני נערך כדי לציין בישראל את יום עצמאותה השישים – ולאחר סיור מרגש במצדה, קרא "שנית מצדה לא תיפול" בנאום בכנסת.  ובהתחשב בכך שנשיאותו הסתיימה בינואר 2009, שני הביקורים אכן התרחשו בשנה האחרונה לכהונתו – אך בהחלט לא "כמה שבועות לפני כהונתו".

נשאלת השאלה, מדוע להעצים את יחסו של הנשיא ביידן לישראל באמצעות גימוד יחסם של הנשיאים שקדמו לו? ואם כבר, למה לעשות זאת באמצעות שגיאות הניתנות לאיתור ותיקון בחיפוש פשוט באינטרנט?

שאלנו את ציפי שמילוביץ. תשובתה תתפרסם כאן אם וכאשר היא תבחר להגיב.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות