כמה תוספות נחוצות ל"תזכורת" של 'ישראל היום' על פרשת בר-און-חברון

פרשה 1270 הזכירה לרבים השבוע את פרשת 'בר-און-חברון' מלפני שני עשורים. אבל רק ב'ישראל היום' שכחו (כמעט) לגמרי שלנתניהו היה קשר אליה. איציק סבן בתגובה: הייתי מגיב לכם אם היה משעמם לי

נתניהו השבוע, צילום: פלאש 90

התקשורת והמערכת הפוליטית בישראל סערו השבוע סביב התפרצותה של פרשה חדשה לחיינו- פרשה 1270. לפי הדיווחים, מקורביו של ראש הממשלה נתניהו הציעו לשופטת בדימוס הילה גרסטל שיפעלו לטובת מינויה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה- וזו, בתמורה, תסגור את תיק המעונות נגד שרה נתניהו.

עבור רבים בתקשורת, הפרשה החדשה הזכירה במאפייניה פרשה אחרת מההיסטוריה הישראלית- פרשת בר-און-חברון, שפרצה לתודעה הישראלית בחשיפתה של איילה חסון בינואר 1997. חסון סיפרה אז לציבור כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התכוון למנות את עורך הדין רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בתמורה לתמיכת מפלגת ש"ס בהסכם חברון, עליו חתם נתניהו עם הרשות הפלסטינית. בר-און, כך תכנן יו"ר ש"ס דרעי, היה אמור לחלץ אותו מהצרות המשפטיות בהן היה נתון באותה עת.

קווי הדמיון בין הפרשה הישנה לפרשה החדשה ברורים למדי: בשני המקרים מדובר בעסקה למינוי יועץ משפטי "נוח", והחוט המקשר ביניהן- בנימין נתניהו, ראש הממשלה אז והיום, המעורב בתהליך המינוי ויש לו הרבה מה להרוויח ממנו. לא ייפלא שההשוואה בין הפרשיות נערכה ביומיים האחרונים מעל דפי ידיעות אחרונות/ynet ; גלובס; הארץ; מקור ראשון; TheMarker ; וואלה; ועוד. אף בעיתון 'ישראל היום' הקדישו (21.02.2018) לפרשיית בר-און-חברון טור שלם, תחת הכותרת "תזכורת", ואף הגדילו לעשות כשהציגו לציבור 'פרשת בר-און-חברון' ייחודית, בה בנימין נתניהו קיים רק בשולי הפרשה, אם בכלל.

כך תיאר את התפרצות הפרשה הכתב של 'ישראל היום' לענייני משטרה, איציק סבן:

על פי הדיווח [של איילה חסון, ש.ב.מ], יו"ר ש"ס באותה עת, אריה דרעי, פעל למינויו של עו"ד רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זאת תמורת הבטחה ממנו כי ידאג לביצוע עסקת טיעון מקלה במשפטו האישי. העסקה נרקמה על רקע הצבעה שהתקיימה על תוכניתו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, להעביר חלקים מהעיר חברון לרשות הפלשתינית…הצבעת אנשי ש"ס בעד הסכם חברון היתה חלק מעסקה שבה סוכם כי ליועץ המשפטי לממשלה ימונה בר-און, וזאת כדי שייטיב עם דרעי

אולם אם דרעי פעל לטובת המינוי, ואם ההצבעה בעד ההסכם הייתה "חלק מעסקה שבה סוכם…", עם מי בדיוק הדבר סוכם? מיהו שותפו של דרעי לעסקה שנרקמה? בשביל לקבל תשובה, נפנה לדיווח המקורי של אילה חסון מאותה עת:

 

דרעי בא לראש הממשלה בנימין נתניהו ואל מנכ"לו איווט ליברמן ומודיע להם: אם בר-און לא ימונה, ש"ס תפרוש מהממשלה. ראש הממשלה ומנכ"לו מודיעים לשר המשפטים שרוני בר-און הוא המועמד לתפקיד הנכסף… זו העסקה: יועץ תמורת הסכם.

יתר על כן, ב'תזכורת' של איציק סבן לא מצוין שנתניהו היה בין החשודים המרכזיים בפרשה (למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה ראש הממשלה נחקר באזהרה בחשדות פליליים) וכי המשטרה המליצה להעמידו לדין באשמת הפרת אמונים. ניתן כמובן לציין כי להמלצות אלה לא היה תוקף משפטי- כפי שהדבר נטען כיום- אולם האם אין מדובר בחלק מהפרשה שגם אודותיו יש לספר?

לקראת הסיום כותב סבן:

באפריל באותה שנה פרסמו היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה עדנה ארבל, דו"ח על הפרשה שבה סברו שנגד רוב המעורבים בה- ובהם נתניהו… אין להגיש כתבי אישום מחוסר ראיות

כלומר, ה'תזכורת' של סבן טורחת ליידע את הציבור אודות 'זיכויו' של נתניהו מבלי לציין כלל ממה הוא זוכה, במה נחשד ובמה נאשם. כמו כן, יש לציין, גם הדו"ח של רובינשטיין וארבל אינו חושך את שבט הביקורת מהתנהלותו של נתניהו. בין השאר מצוין שם, כפי שצוטט על ידי בית המשפט העליון:

לסיכום, כל התמיהות הללו מעוררות חשד, שמא המניע העיקרי לרצונו של ראש הממשלה למנות את בר-און נעוץ היה בטעם נסתר שראש הממשלה לא גילה. למסקנה זו הגענו, מכיוון שקשה לקבל שראש הממשלה החליט למנות את בר-און רק על סמך התרשמותו והמלצת שר המשפטים, שעה שאל מול שני אלה עומדות חוות דעת שליליות על התאמת בר-און לתפקיד…לפיכך נראה לכאורה, כי היה מניע נסתר למינוי

 

כתב 'ישראל היום' איציק סבן מסר לנו בתגובה:

הייתי מגיב אם היה משעמם לי. לקחתם תזכורת קטנה של פרשה למחוזות כל כך רחוקים.
תפנו לעיתון לתגובה.

פנינו לעיתון לתגובה. לא ענו, לפי שעה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות