כשבוז פוגש סילוף

(23.2.11)
שילוב של טענות סרק מוכרות (המתנחלים קולוניאליסטים, הפלסטינים חיים בגטו), יחד עם טענה מסולפת (לפלסטינים אין גישה לקבר אברהם במערת המכפלה) והתעלמות מההיסטוריה היהודית, מרכיבות טור ארסי במיוחד של צבי בראל מ"הארץ".

עיתון "הארץ" ממשיך את המתקפה על מערת המכפלה. בטור ארסי במיוחד, צבי בראל לא מצליח להסתיר את תחושת הגועל אותה חש כלפי יהודה ושומרון, כלפי מתנחלים, כלפי מערכת החינוך וכלפי ההיסטוריה היהודית ("שייסעו למערה", 20.2.11). טורו מתובל בדימויים מעוותים ואף בסילוף גס הנובע ככל הנראה מבורות, או מקבלת מידע לא מהימן מבלי לבדוק אותו.

בטורו, המתייחס להחלטת שר החינוך ליזום ביקורי תלמידים במערת המכפלה, כותב בראל כי בדרכם לחברון יחלפו התלמידים "על פני חומת ההפרדה שעוטפת את בית לחם", משל היתה גטו יהודי מוקף חומה באירופה הנאצית.

ובכן, בית לחם לא "עטופה" בחומה. בין בית לחם לבין השטח שנותר בריבונות ישראלית קיימת גדר ההפרדה שהיא בחלקה גדר ובחלקה חומה. שאר העיר בית לחם פתוחה ופרוצה. המשפט הדמגוגי והשקרי של בראל מתיישב היטב עם הניסיון להציג את גדר ההפרדה ככלוב שמטרתו לכלוא את הפלסטינים, במקום להציגו כמכשול שמטרתו למנוע ממחבלים לבצע פיגועים בתוך הקו הירוק. מטרה, אגב, שהושגה כמעט בשלמות.

לאחר מכן כותב בראל:

הרצון למנוע מתלמידים לבקר במערת המכפלה כמוהו כרצון למנוע מתלמידים אמריקאים לבקר בשמורות האינדיאנים.

כמו פועל על פי ספר ההדרכה למכפישי ישראל, שולף בראל נרטיב שקרי נוסף המשווה בין הפלסטינים לאינדיאנים שנכבשו על ידי האדם הלבן. השוואה זו מופרכת מיסודה שכן ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, בניגוד לאמריקה שאכן נכבשה על ידי אירופאים נטולי כל קשר היסטורי ליבשת החדשה. יתרה מכך, בחברון – עיר הבירה הראשונה של ישראל ואחת מארבעת ערי הקודש – היתה קהילה יהודית פעילה ורציפה מימי הביניים ועד לראשית המאה העשרים (בנוסף ליישוב הישראלי/יהודי הקדום שהתקיים בה מתקופת הברזל ועד למרד הגדול בשנת 70 לספירה). נכסים רבים בחברון השייכים באופן חוקי ליהודים, הפכו לכאלה הרבה לפני 1967.

בראל חושש כי התלמידים "עוד עלולים לחשוב שהמערה היא נכס ישראלי" וכי הם "ילמדו רק על המונופול היהודי על הצדק ההיסטורי". הדרך היחידה להסביר כיצד אדם אינטליגנטי יכול לכתוב את המשפטים הנ"ל היא באמצעות ההבנה כי ההיסטוריה, מבחינת בראל ודומיו, התחילה כנראה במלחמת ששת הימים. כל מה שקדם ל"כיבוש" לא קרה, ולכן השיפוט של ה"צדק ההיסטורי" הוא צר ביותר. צורת מחשבה כזו יכולה להתקיים רק בעולם פוסט-מודרני, רב נרטיבים ובעל אמיתות יחסיות. אם בראל מתכחש או לא מודע לכך כי באופן עובדתי-היסטורי מוחלט הקשר היהודי למערת המכפלה קדם להולדת האסלאם, נזכיר את העובדה כי המבנה הנוכחי הבנוי מעל המערה נבנה על ידי המלך הורדוס לפני כ-2000 שנה (כ-650 שנה לפני שאברהם הפך לאיברהים), בגלל קדושתו ליהודים. את כל השאר בראל יכול לקרא בספרי ההיסטוריה.

המשפט החמור ביותר אותו כתב בראל הוא:

אולי יהיה לצדם [לצידי התלמידים] מישהו שיגרום להם לשאול כמה שאלות את המדריכים-מטעם: למשל, מדוע מוסלמים לא יכולים להתפלל תמיד ליד ציון קבר אברהם, שנחשב גם ל"אב" ערבי ולא רק יהודי?

משפט זה הוא סילוף מוחלט. גם ליהודים וגם למוסלמים אין גישה ישירה לציון קבר אברהם. ואם לדייק יותר, רק למוסלמים יש את המפתח לחדר בו ממוקם ציון קבר אברהם בעוד ליהודים אין גישה לציון בכלל והם מביטים עליו דרך חלון. יתרה מזאת, ליהודים אין גישה לציוני קברי יצחק ורבקה, בעוד למוסלמים אין גישה לציוני קברי יעקב ולאה.

כדאי גם להזכיר כי ישנם עשרה ימים בשנה בהם המתחם כולו פתוח אך ורק למוסלמים, וישנם עשרה ימים בשנה בהם המתחם כולו פתוח אך ורק ליהודים.

אם באמת רוצה בראל להמליץ לתלמידים מה לשאול בסיורים, מדוע שלא ישאלו את השאלות הבאות:

מדוע המוסלמים מחזיקים ב-70% משטח המערה בעוד היהודים מחזיקים ב-30%?

מדוע המוסלמים מתפללים באולם הגדול והמפואר ביותר בעוד היהודים מתפללים מתחת לכיפת השמים?

מדוע מסרבים הרשויות להתקין גג מתחתיו יוכלו היהודים להתפלל, במקום הברזנט אשר נקרע בעקבות מזג האוויר הסוער לפני מספר שבועות?

מדוע זכויות התחזוקה, הטיפוח והניקיון במערה שייכים אך ורק למוסלמים ונמנעים מהיהודים?

האם בראל מודע לעובדות הללו? אולי הן לא מענייניות אותו, וגם לא ביצוע תחקיר עיתונאי. הוא מעדיף לכתוב טענה מסולפת לחלוטין כי היא תואמת יותר את תפיסתו לגבי מה שמתרחש לכאורה במערת המכפלה.

העיר השקטה ביותר בגדה

אילו עובדות הן מה שמעניינות את בראל ושאר בעלי הטורים אשר ניצלו את יוזמת שר החינוך כדי להכפיש את היישוב היהודי בחברון בשבוע האחרון, הם יכלו לצטט מתוך כתבתו של דני רובינשטיין ("מעבר לרחוב השוהדא", "הארץ", 9.5.07), אשר בעקבות ביקור בחברון כתב:

לרוב הישראלים מצטיירת חברון כעיר של עימותים קשים בין מתנחלים לתושבים ערבים, סביב רחוב השוהדא. אבל האמת היא, שלבד מנקודות החיכוך באזור מערת המכפלה, מדובר בעיר השקטה והבטוחה ביותר בגדה ובעזה.

במקום שבראל יכתוב ש"חנויות השוק בחברון נסגרו בגלל דרישת המתנחלים", יכול היה להסביר כי השוק הסיטונאי של חברון נבנה לאחר מלחמת העצמאות על קרקע בבעלות יהודית חוקית ומוכחת. הוא יכול היה להסביר גם כי השוק נבנה מחדש מערבית לרובע היהודי, באזור כיכר השוטר. גם דני רובינשטיין התייחס לזה בכתבתו:

לפני ימים אחדים פתחו שוק סיטוני חדש לירקות ופירות, ותמונות גדולות של ערפאת ואבו-מאזן מטקס הפתיחה החגיגית, תלויות עדיין בכניסה. לקחו אותי לראות את השוק שגאוות חברון עליו. הוא נקי. הכל בו מאורגן. העסקות בין הסוחרים ממוחשבות ובעיריה אומרים שאין שוק מודרני ויעיל כזה בכל פלשתין, גם לא בירדן, ואפילו לא בתל אביב.

בראל מקנח בגיבוב של מילים המבטאות שנאה, בוז וגועל:

שייסעו אפוא למערה ויראו. שיתעטפו בדגל ישראל, שישירו התקוה, שירקו על ערבי מזדמן ושינקמו את דמו של ברוך גולדשטיין.

יש מי שמבקר בחברון, כמו דני רובינשטיין, ומסוגל להיות הגון מספיק כדי לתאר תמונה לא כל כך שחורה לגבי הנעשה בעיר, ויש מי שיושב מול המקלדת, יורק אש, גיצים ושנאה, ומסלף את המציאות כדי שתסתדר עם השקפת עולמו, כמו עיתונאים נוספים  ממדינת "הארץ".

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות