כשעיתונאים מתעלמים מהשאלות החשובות

מה עשו "במקרה" מספר צלמי עיתונות בצומת בה זרקו ילדים פלסטינים אבנים על רכבים ישראליים? האם עיתונאים כותבים על עיר דוד מתוך ידע או מתוך המיית ליבם? ומה המרחק בין ynet לתנועה האיסלאמית?

את העיתונים ואתרי החדשות העסיקה היום הדריסה של שני ילדים פלסטינים על ידי דוד בארי (דוד'לה), יו"ר עמותת "אלע"ד" ביום שישי, ה-8.10.10. הפרטים הבלתי ניתנים להפרכה הם שבארי, המתגורר בעיר דוד, נרגם באבנים על ידי מספר פלסטינים תוך כדי נסיעה ברחוב ראשי של סילוואן ושהוא דרס שניים מרוגמי האבנים.

מספר כלי תקשורת טיפלו באופן בעייתי ביותר בסיפור הנ"ל, חלקם באופן המעורר תמיהה לגבי יושרם המקצועי. כך למשל התגאו בכותרת המשנה ב"ואללה!" כי:

 צלמת ואללה! חדשות תיעדה את הדריסה.

במקום להסביר איך זה שבמקרה צלמת של המערכת היתה נוכחת במקום, עורכי "ואללה!" מביעים סיפוק מיכולתם להגיש סקופ. באותו ענין כתב יוסי אלי ב"מעריב" וב"NRG":

צלמי עיתונות ששהו במקום בעת התקרית תיעדו את מכונית הסובארו של יו"ר עמותת אלע"ד דורסת את השניים, וקלטו את הצעירים שהתגודדו במקום מיידים אבנים על המכונית.

בדיווחו ב"הארץ" (בגרסה המודפסת) ניר חסון מצטט את:

איליה יפימוביץ, צלם עיתונות עצמאי שהיה במקום.

וב"נענע 10" דיווחה שיר שגיא כי:

האירוע כולו תועד על ידי צלם שהיה במקום.

הסיכוי שבמקרה מספר צלמים יהיו במקום אחד, ובמקרה יתעדו אירוע מרשים ויזואלית הוא נמוך מאד, אולם זה בכלל לא מעלה תהיות אצל הכתבים החרוצים אשר מספרים על הימצאות צלמי עיתונות במקום כאילו זה הדבר הטבעי ביותר בעולם.

זו השאלה המרכזית שצריכה להישאל לגבי תקרית הדריסה: מה עשו שם "במקרה" צלמי עיתונות ומי הזמין אותם לשם?

אולם לא בכך תמו הדיווחים הבעייתיים. עפ"י תצלומי הווידיאו זריקת האבנים קדמה לדריסה. מדוע, אם כן, סידר יוסי אלי את הכרונולוגיה כך שהצלמים תיעדו קודם את הדריסה ואח"כ את ידויי האבנים? נוסף על כך, אלי כותב:

יצוין כי בצילומי התקרית נראה שאת מכוניתו של בארי הקיפו חמישה-שישה צעירים, חלקם ילדים.

זה כל מה שיש לאלי לציין בנוגע לצילומים? למעשה, בצילומים נראה שמספר נערים פלסטינים מקיפים את מכוניתו של בארי ומיידים עליו אבנים מכל הכיוונים. גם נראים מספר צלמים המקיפים את המכונית ואת מיידי האבנים, ומצלמים את כל התקרית מתחילתה עד סופה. מדוע אלי שכח לספק את האינפורמציה הזו?

ונשוב ל"וואלה!". בעוד ברוב כלי התקשורת השתדלו לנסח את רגע דריסת הפלסטינים בזהירות, תוך מתן מקום להסבר של בארי לגבי נסיבות הדריסה, ב"ואללה!" פסקו את דינו של בארי וכתבו:

השניים יידו אבנים לעבר רכבו של בארי שעבר בשכונה, והוא בתגובה דרס אותם.

לא צריך יותר משטרה או בית משפט – ב"ואללה!" פסקו כי הדריסה היתה מכוונת.

מרכז המידע שמרכז המצאות

הדיווחים גם שפכו אור על מקור של אינפורמציה הנוגע לאירועים בשכונת סילוואן – "מרכז המידע של ואדי חילווה". למרות שכבר הראינו בעבר מדוע יש צורך לפקפק באינפורמציה היוצאת מ"מרכז מידע" זה, אירועי יום שישי מהווים הוכחה סופית לחוסר הקשר המוחלט בינו לבין "מידע". גם לאחר שהתצלומים הראו מעבר לכל ספק כי הפלסטינים המתינו בצומת עם אבנים ביד גם טרם הגעת בארי, ושהם רגמו את מכוניתו לפני הדריסה (כולל שני מיידי האבנים שנדרסו), כך, על פי ynet, הציגו את האירוע במרכז המידע של ואדי חילווה:

גורמים במרכז המידע "ואדי חילווה" שבסילוואן אמרו כי התקרית אירעה בעת שתושבים שהשתתפו בתפילות יום השישי התפזרו לבתיהם סמוך למרכז הבוסתן. "כל אחד פנה לביתו, כאשר לפתע הגיח הרכב של בארי – אותו כולנו מכירים. מספר ילדים בגיל 10-12 הלכו לכיוונו, ופתאום הוא האיץ ודרס שניהם מהם. אחר כך הושלכו אבנים על רכבו. רעולי הפנים המסוכנים שבארי טוען שתקפו אותו הם ילדים רכים".

גם ב"בואללה!" הציגו את טענותיהם ההזויות של אנשי מרכז המידע "ואדי חילווה". ניתן רק לשער כמה פעמים הם תיארו אירועים שהתרחשו בסילוואן שלא בנוכחות מצלמות, ודבריהם התקבלו אכן כ"מידע" מהימן על ידי עיתונאים, תחקירנים ונציגים של ארגונים לא ממשלתיים.

חופרים מתחת לאל-אקצא

ב-NRG וב-ynet החליטו לקחת עוד צעד קדימה ולנתח עבור הקוראים את מהות עמותת "אלע"ד". יוסי אלי הסביר ב-NRG כי העמותה:

[…] מפעילה בשכונת סילוואן את אתר הארכיאולוגיה השנוי במחלוקת "עיר דוד"

אמנם ניתן לומר כי פעולותיה של העמותה בכל הנוגע להתיישבות יהודית במזרח ירושלים שנויות במחלוקת, אבל לתאר את האתר הארכיאולוגי "עיר דוד" כשנוי במחלוקת הוא מוזר במקרה הטוב. זהו גן לאומי מוכר במדינת ישראל אשר נחפר מאז אמצע המאה ה-19 על ידי ארכיאולוגים ישראלים וזרים. הוא חופן בחובו ממצאים ארכיאולוגים ואדריכליים מהחשובים בעולם, כמו מערכת המים הכנענית ונקבת חזקיהו. כתב NRG מפגין את חוסר הבנתו כאשר הוא לא מצליח להפריד בין האלמנטים השונים של המציאות בעיר דוד / סילוואן ובכך מבלבל את הקוראים.

ב-ynet המצב גרוע יותר. עפ"ייאיר אלטמן ורונן מדזיני עמותת אלע"ד "הקימה כבר בסוף שנות ה-90 גן ארכיאולוגי מתוייר". כאמור, עיר דוד היא חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים אשר הוכרז כגן לאומי ב-1974 וכולל בין השאר את מצודת דוד, הר ציון וטיילת החומות. עיר דוד היא בבעלות ובאחריות רשות הטבע והגנים, והחל מ-1997 היא מופעלת על ידי עמותת "אלע"ד". זהו לא הגן הלאומי היחיד המופעל על ידי גוף חיצוני. גן לאומי הר חרת – סטף מנוהל ומטופל על ידי הקרן הקיימת לישראל, ואתר העתיקות שבתוך גן לאומי כפר נחום מוחזק על ידי הכנסייה הפרנציסקאנית.

בהמשך הכתבה נכתב:

מישור נוסף בו פועלת העמותה באופן אינטנסיבי ומעורר מחלוקות, הוא חפירות ארכיאולוגיות בשיתוף עם רשות העתיקות, אשר מטרתן לזהות ולשמר שרידים יהודים מימי בית שני. הפעילות מעוררות זעם רב בקרב העולם הערבי והקהילה הבינלאומית.

שוב עיתונאים מתגלים בבורותם ונתפסים בשבי הקונספציה הבלתי מבוססת שהם מזינים זה לזה. רוב הממצאים מעיר דוד הם מתקופת הבית הראשון ואף מתקופת הברונזה – זמן רב לפני שדוד המלך הפך את ירושלים לבירת ישראל. חלק מהחפירות מצויות בימים אלה בשכבה ביזנטית. כמו כן, מנין קובעים הכתבים כי החפירות מעוררות זעם רב בקהילה הבינלאומית? הזעם היחיד והמחלוקת היחידה (ממקורות לא ערביים) הם מארגוני שמאל וארגונים אנטי-ישראליים.

השיא השלילי של הכתבה ב-ynet מגיע לקראת הסוף:

האשמות ידועות כלפי העמותה היא על חפירות מתחת למסגד אל-אקצה, מה שעלול להביא לקריסתו. יש לציין כי פעילות שכזו מעולם לא אומתה, וגם גופי שמאל בארץ מעריכים כי היא לא מתקיימת. עם זאת, קריסות של מדרכות וחורים שנפערים באופן תדיר ברחובות סילוואן מיוחסים על-ידי התושבים לחפירות בשכונה, ומגבירים את הזעם בקרבם .

קצת קשה להאמין שזהו ציטוט מ-ynet ולא מהודעה לעיתונות של הרשות הפלסטינית או של התנועה האסלאמית. הרוח הכללית הנושבת מפסקה זו למעשה מקבלת, גם אם באופן מנומס, את האשמות הכזב מעוררות ההתלהמות של חלק ממנהיגי המוסלמים בארץ ובעולם על חפירות שמבצעת ישראל מתחת למסגד אל-אקצא. חפירות שכאלה מתוארות בכתבה כ"האשמות ידועות" והכתבים מלאי הספק מסבירים באופן קונספיראטיבי ש"פעילות כזו מעולם לא אומתה". הם מקנחים עם חורים מסתוריים שנפערים ברחובות סילוואן. שייח ראאד סלאח לא היה יכול לכתוב את זה טוב יותר.

כאמור, השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל היא מה עשו שם צלמי עיתונות מלכתחילה? שנים לאחר שהוכח כי אירוע "מוחמד אל-דורא" היה מבוים, האם מישהו ניסה לפתוח את העשור החדש עם אייקון שקרי משלו?

עדכון מה-12.10.10:

אתר ynet ממשיך לספק דוגמאות לרמת עיתונות נמוכה במיוחד. אתר "לאטמה" איתר כתבה נוספת ב-ynet, הפעם במדור האינטרנט, שם נכתב:

הדריסה ארעה ביום ו', עת נסע דוד בארי במכוניתו דרך השכונה שבמזרח ירושלים והותקף, לטענתו, על ידי צעירים שרגמו את רכבו באבנים. סרט וידאו ששודר ברשת אל ג'זירה הראה כי הילדים נדרסו מבלי שהיו מעורבים בהתפרעות [הדגשים לא במקור].

לקראת סוף הכתבה מובא העדכון הבא:

עדכון (23:15): מהכתבה נשמט המשפט "על אף דברי מנסור, ניתן לראות בסרטון כי הוא רעול פנים, בדומה למתפרעים שסביבו – אם כי לא ניתן לראות אותו מיידה אבנים אל הרכב", והוא מובא כאן בצירוף התנצלות [הדגש לא במקור].

ב"לאטמה" מדגימים כיצד הטענה כי המשפט הנ"ל "נשמט" הוא מגוחך, וכי מלכתחילה כתב ynet חרג מכל יושרה עיתונאית והפגין אגב כך בורות במושא כתבתו. בין השאר כתבו:

השאלה היחידה שנותרה לאחר הכתבה וההתנצלות היא מה יותר גרוע ממה: הכתבה המקורית שחוזרת על השקר הברור לכל מי שצפה בסרטון, או ההתנצלות המגוחכת שמותירה את השקר בעינו?