לא נלחמים בחוסר דיוק עם חוסר דיוק Presspectiva | 25.12.09 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס המקומון "ידיעות ירושלים" מבית ידיעות אחרונות העלה כתבת שער ("ההיסטוריה של ירושלים – סילוף ושקרים") מאת אתי דקל בנושא חשוב ביותר: שימוש באינפורמציה שגויה ולעיתים שקרית על מנת לשנות את ההסטוריה של ירושלים ובמיוחד להקטין או למחוק כליל את הקשר היהודי לעיר הקודש. זוהי מגמה גדלה והולכת אשר שותפים לה גורמים רבים כולל הוואקף המוסלמי, התנועה האסלאמית, אקדמאים מחו"ל ואף היסטוריונים וארכיאולוגים יהודים ישראלים. בכתבה של דקל מתואר כיצד המדריכים דוברי הערבית של מוזיאון מגדל דוד "יוצאים בצורה חריפה נגד התכנים המוצגים במוזיאון, ובפרט אלה הקשורים להיסטוריה היהודית". אכן ראוי וחשוב לחשוף את העובדות הנ"ל, אולם הטיפול בנושא נעשה באופן מרושל ובלתי מקצועי עד כדי מביך. במיוחד מדובר באותו חלק בכתבה שבו מרואיין הארכיאולוג הלל גבע אשר אמור לספק את הנתונים האמיתיים לעומת הסילופים ההיסטוריים המובאים בכתבה. אך אליה וקוץ בה. דברי הארכיאולוג מלאים בטעויות מביכות אשר שמות ללעג את כל נושא הכתבה. מספר דוגמאות: "במצודה [מגדל דוד] יש אבנים גדולות שהורדוס הציב על מנת להגן עליה". זהו משפט שגוי. הורדוס בנה את המצודה עצמה מאבנים גדולות. "הוכחות לכך שדוד חי בירושלים יש עוד מימי תל דן מהמאה התשיעית, שבה היה קיים 'בית דוד'". תיקון א': אין דבר כזה "ימי תל דן". בחפירות בתל דן נמצאה כתובת עם המילים "בית דוד". תיקון ב': אמנם מאה תשיעית, אבל מאה תשיעית לפני הספירה! במאה התשיעית (לספירה) שלטה בירושלים השושלת העבאסית המוסלמית. משפט מוזר הקשור לתיאור שלשת מגדלי המצודה שבנה הורדוס: "המגדל שנשאר לאחר הפירוק נמצא ממזרח למצודה, מגדל דוד". איזה מגדל פורק? איזה מגדל מצוי ממזרח למצודה (כל המגדלים הם חלק מהמצודה)? אם זהו ציטוט מדויק מפי הארכיאולוג, יש לתמוה על הטעויות הללו. אם, מאידך, מדובר בציטוט לא מדויק של הארכיאולוג מפי הכתבת אזי יש כאן חוסר אחריות עיתונאית. "ידיעות ירושלים" רצה לברך אך יצא מקלל. איך אפשר לבוא בטענות למסלפי ההיסטוריה, אם הכתבה עצמה מלאה באי דיוקים היסטוריים?
