למה להתנצל אם אפשר לתקוף?

בן כספית מ'מעריב' גם כותב דברים לא נכונים, וגם לא מסוגל לקבל ביקורת. שיעור נוסף ומאיר עיניים על האגו של העיתונאי הישראלי המצוי.

בן כספית מ'מעריב' גם כותב דברים לא נכונים, וגם לא מסוגל לקבל ביקורת. שיעור נוסף ומאיר עיניים על האגו של העיתונאי הישראלי המצוי.

הסיפור הבא מתחיל בטעות עובדתית שפורסמה בעיתון וממשיך בשיעור על הקושי שיש לעיתונאים לקבל ביקורת לפעמים.

יום לאחר שבג"ץ דחה את ההסכם בין תושבי מגרון לבין המדינה, פרסם בן כספית את הטור "הכדור אצל ביבי" ('מעריב', 26.3.12), שם כתב בין השאר:

בשנה האחרונה הוכשרו מתחת לרדאר 11 מאחזים על ידי בג"ץ למרות עתירות של 'שלום עכשיו', אחרי שהמדינה הלבינה אותם בדיעבד. והנה, הגיע אתמול בית המשפט ואמר שיש גבול לכל תעלול. שיש דברים שפשוט לא עושים.

נתחיל מהעובדות: המשפט הזה פשוט אינו נכון. המדינה לא הלבינה שום מאחז ובודאי שבג"ץ לא הכשיר שום מאחז. בתשובה לעתירה של "שלום עכשיו", ענתה המדינה כי היא מבדילה בין מבנים אשר נבנו על קרקע פרטית, לבין מבנים אשר נבנו על אדמת מדינה. ובמילותיה שלה:

…הדרג המקצועי הונחה לפעול להסרת בניה בלתי חוקית אשר ממוקמת על קרקע פרטית, וזאת עד סוף שנה זו. אשר למבנים נשוא עתירה זו, אשר מצויים על קרקע שהיא איננה אדמה פרטית, הרי שעניינם יישקל בעתיד (תשובת המשיבים, בג"ץ 7891/07, סעיף 4, 23.3.11).

ואכן לפני כחודשיים הכריז ראש הממשלה נתניהו על הקמת ועדה ברשות השופט בדימוס אדמונד לוי אשר תנסה למצוא דרך להכשיר מאחזים שנבנו על אדמת מדינה ביהודה ושומרון. עבודת הוועדה היא רק בחיתוליה ובודאי שהוועדה טרם גיבשה איזושהי מסקנה.

במילים פשוטות, שום מאחז לא הולבן או הוכשר, לא בשנה האחרונה ולא בכלל, לא על ידי המדינה ולא על ידי בג"ץ, בדיוק הפוך ממה שבן כספית כתב.

יש להניח כי כספית הסתמך על פרסום של שלום עכשיו הקרוי "סיכום שנת 2011 בהתנחלויות" שם נכתב:

הכשרת מאחזים: הכרה ב-11 התנחלויות חדשות – בשנת 2011 הודיעה המדינה לבית המשפט על כוונתה להכשיר 11 מאחזים בהם כ-680 מבנים וכ-2,300 מתנחלים [הדגש במקור].

אמנם כותרת הפסקה היא "הכרה ב-11 התנחלויות חדשות", אולם אפילו "שלום עכשיו" מציין כי המדינה הודיעה על כוונתה להכשיר – בלשון עתיד – 11 מאחזים. כלומר, בן כספית התעלם מהעובדה (או לא הבין) שמדובר בכוונה עתידית, וכתב בטורו כאילו המאחזים כבר "הולבנו" – בלשון עבר – ועוד קיבלו חותמת כשרות מבג"ץ.

אי אפשר שלא להתייחס גם לסיפא של דבריו של כספית:

בשנה האחרונה הוכשרו מתחת לרדאר 11 מאחזים על ידי בג"ץ למרות עתירות של 'שלום עכשיו', אחרי שהמדינה הלבינה אותם בדיעבד. והנה, הגיע אתמול בית המשפט ואמר שיש גבול לכל תעלול. שיש דברים שפשוט לא עושים.

כאמור, המדינה, וגם בית המשפט, מבדילים בין קרקע פרטית לבין אדמת מדינה. מגרון, על פי פסיקת בית המשפט, יושבת על קרקע פרטית. ואילו 11 המאחזים המדוברים יושבים על אדמת מדינה. בית המשפט לא עשה שום "גבול לכל תעלול" מכיוון שאין קשר בין מקרה מגרון לבין 11 המאחזים הנ"ל. כספית שגה פעמיים: הוא גם כתב דברים לא נכונים וגם ערבב בין שני מקרים משפטיים שונים (על מנת ליצור איזו תחושה אצל הקוראים כאילו בית המשפט סוף סוף מרסן את המדינה?).

"מה כל כך נורא בלהודות בשגיאה"

לאחר מציאת טעות בכלי תקשורת כלשהו, 'פרספקטיבה' נוהגת ליצור קשר עם העיתונאי ולבקש את תגובתו, על מנת לברר את הפרטים ולהסיר כל ספק שאכן מדובר בטעות. כאשר 'פרספקטיבה' יצרה קשר עם בן כספית וביקשה את תגובתו, הוא ענה כך: "תגיד, מי אתה, והאם יש לך תחושה שאני עובד אצלך?"

חבל שכך מגיב עיתונאי בכיר כבן כספית. אחת המטרות של 'פרספקטיבה' היא לקדם תרבות של אחריותיות (accountability) ושל הודאה בטעויות בקרב עיתונאי ישראל, כמקובל בכלי תקשורת מובילים בעולם. כמו שכתב עיתונאי ישראלי בכיר לפני מספר חודשים:

אף פעם לא הבנתי מדוע קשה כל-כך לחלץ התנצלות מכלי תקשורת ישראלי, מה כל כך נורא בלהודות בשגיאה, לתקן או להתנצל.

…גם עיתונאים הם בני אדם והם טועים, או נכשלים. אבל כאן, אצלנו, לך תחלץ התנצלות מכלי תקשורת. ככל שהוא חזק ונפוץ יותר, כך הסיכויים שלך קלושים יותר.

זה עניין של אגו, וגם סימן של חולשה. ככל שהביטחון העצמי שלך גבוה יותר, ככל שאמונתך בצדקתך מוצקה יותר, כך תודה בטעויותיך בנפש חפצה יותר.

את הדברים הללו כתב בן כספית.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות