למה לתת לעובדות להרוס כותרת טובה?

עיתון 'הארץ' טוען שראשי אמ"ן לשעבר רואים צד חיובי בהסכם שנחתם עם איראן בז'נבה, מה שבמקרה מתיישר עם הקו המערכתי של העיתון. אולם המציאות מראה קצת אחרת.


עיתון 'הארץ' טוען שראשי אמ"ן לשעבר רואים צד חיובי בהסכם שנחתם עם איראן בז'נבה, מה שמיישר קו באופן מפתיע עם הקו המערכתי של העיתון. אולם המציאות מראה קצת אחרת.


                                                              נציגי איראן והמעצמות, ז'נבה השבוע.

מי שקרא ביום ראשון האחרון את מאמר המערכת של עיתון 'הארץ' ("לתת סיכוי להסכם", 25.11) הבין שמערכת העיתון רואה בחיוב את ההסכם הגרעיני שחתמו בז'נבה נציגי המעצמות ונציגי איראן. למחרת (26.11), כמו כדי להיתלות באילנות גבוהים ולגבות את עמדת העיתון מאתמול בגורמים מקצועיים, פורסמה בעיתון כותרת בולטת לפיה:

בניגוד לדרג המדיני, ראשי אמ"ן לשעבר חושבים שיש בהסכם עם איראן צד חיובי

  וכך הסביר בכתבה הפרשן הצבאי עמוס הראל:

 

אפשר היה לכאורה לצפות שגם ראשי קהילת המודיעין לשעבר ייענו לקריאת צו 8, יעלו על מדים ויתגייסו למערכה שמנהלת כעת המדינה בניסיון לשכנע את העולם בסכנותיו של ההסכם שנחתם בז'נבה. לא זה מה שקרה בפועל.

 

הראל קובע שראשי אמ"ן לשעבר, אינם שותפים לביקורת שמשמיעה הממשלה על ההסכם, ודווקא רואים בו צד חיובי. את קביעתו זו משעין הראל על אמירות של ראשי אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין ואהרון זאבי-פרקש. אבל סריקת קפדנית של התבטאויות ראשי אמ"ן לשעבר בנושא, מעלה שניסוח הכותרת שפרסם 'הארץ', לפיה ראשי אמ"ן לשעבר רואים צד חיובי בהסכם, לא מאד מדויקת.

 

שלושה מבין ראשי אמ"ן לשעבר התייחסו ישירות להסכם: משה (בוגי) יעלון, אהרון זאבי-פרקש ועמוס ידלין. משה יעלון, כיום שר הביטחון, קבע שההסכם הוא טעות היסטורית וממילא לא ראה בו כל "צד חיובי". אהרון זאבי-פרקש הציג עמדה אף יותר נצית מעמדת הממשלה, כשקרא בגלוי להחרפת האיום בתקיפה צבאית ישראלית בתגובה להסכם, ולא מכיוון שהוא רואה בו איזשהו "צד חיובי". כך התבטא בראיון לאמנון לורד ב'מעריב':

 

לא צריך להרים ידיים. הפעולות המתואמות הנדרשות הן: דבר ראשון לנסות ליצור מחדש איום בסנקציות צבאיות ריאליות. אמרו שגם לנו יש יכולת צבאית. זה לא מספיק. הם צריכים לפחד. מה שיש היום זה נזק נוראי כי היתה ירידה באיום הצבאי.

 

החלק היחיד ממנו חושש זאבי-פרקש הוא הקרע עם ארה"ב אשר עלול לגרום לנזק אפשרי, ולגביו אמר שכדאי "להוריד את הטונים".גם כאן, אין שום ביטוי של "צד חיובי" להסכם.

 

מכיוון שיעלון וזאבי-פרקש לא אמרו מאום על "צד חיובי בהסכם", עולה שעמוס ידלין הוא האיש שעל תגובתו להסכם, השעין הראל את קביעתו המכלילה על ראיית הצד החיובי בהסכם של "ראשי אמ"ן לשעבר". ואכן, ידלין באמת ראה צד חיובי בהסכם, ולמרות שהבהיר שאיננו "הסכם חלומות", הגדירו כ"טוב מהחלופות". לצד זאת, הוסיף גם ידלין כי אם וכאשר תיווצר דילמה בין איראן עם גרעין צבאי לבין תקיפה ישראלית, "בעיני נתניהו ובעיניי, האופציה הראשונה קשה יותר". בראיון אחר, למרות שבכותרת ב'הארץ' הועמד "בניגוד לדרג המדיני", שיבח ידלין את ראש הממשלה וציין שיש לייחס ללחץ שהפעיל ראש הממשלה את השיפור במתווה ההסכם.

 

ראש אמ"ן נוסף, רביעי, שהתייחס לנושא, אך לא להסכם בעצמו, היה אהוד ברק, שבשלהי ימיו כשר ביטחון אמר כי:

 

ישראל חושבת שצריך להציב לאיראן רף ברור, שלא ישאיר שום חלון או סדק, להתקדמות איראנית לעבר גרעין צבאי. הדרישות של מעצמות העולם ממנה חייבות להיות ברורות וחד משמעיות.

 

ברק לא אמר את דבריו אלה על הסכם ביניים אלא על הסכם קבע, אולם לנוכח ההבנות שהושגו בז'נבה, קשה לראות גם בו מי שיראה "צד חיובי" בהסכם, שאינו מכיל דבר מהתנאים שהוא רואה כהכרחיים להסכם.

 

יוצא אפוא שמבין ארבעה ראשי אמ"ן שהתייחסו ישירות להסכם, רק אחד, ידלין, רואה בו "צד חיובי". אחד (זאבי-פרקש) לא רואה בו צד חיובי אלא חושש מנזק שיגרם מהוויכוח על ההסכם ומציע לתכנן תקיפה צבאית, ועוד אחד, (יעלון) לא רואה שום צד חיובי ולא מביע חשש משום נזק. ראש אמ"ן רביעי (ברק) קבע בעבר תנאים הכרחיים להסכם, שאינם מתקיימים בהסכם זה ועל סמך כך, הדעת נותנת שגם הוא לא היה רואה "צד חיובי" בהסכם.

 

איך למרות זאת קובע 'הארץ', שבניגוד לדרג המדיני, ראשי אמ"ן לשעבר רואים צד חיובי בהסכם?   

    

תשובת עמוס הראל:

"זה מאד מדויק. אם הכותרת מחדדת את הטקסט זו דרכן של כותרות. אז היא חידדה קצת את דברי. אז מה? לא אני כתבתי את הכותרת אבל אינני חושב שהדברים סולפו. אנשים קוראים גם את הטקסט ולא רק את הכותרת".     

 

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות