לפעמים ערוד הוא רק ערוד (ולפעמים משל לגזענות ישראלית)

מה הקשר בין ערודים (חמורי פרא) אפריקניים לגזענות ישראלית? מסתבר שאם רוצים להשמיץ את ישראל, ניתן למצוא אפילו קשר כזה, כפי שחשף לאחרונה הבלוגר הפרו ישראלי Elder of Ziyon.

הסיפור הפתלתל פורסם באתר תדמית אפריקני, שמטרתו כלל לא נוגעת לישראל, אלא לקידום יבשת אפריקה בעזרת סיפורים ייחודיים הבוחנים לעומק את "ההזדמנויות והמורכבות של היבשת שלנו והתפוצה האפריקאית". כך או כך, בחלקה הראשון אכן עסקה הכתבה ב"סיפור ייחודי" הנוגע ל"הזדמנויות המורכבות של היבשת", ותואר בו מבצע ישראלי חשאי מראשית שנות ה 70' ,להטסת עדר ערודים מאתיופיה לארץ כדי לשחררם בערבה, במסגרת שאיפה להשיב לבר הישראלי את בעלי החיים המקראיים.

הכתבה מגוללת בחביבות ובאהדה את סיפור המבצע, כולל חוויותיו של טייס ההרקולס הישראלי, עד לנקודה מסוימת, אז מתקדרים לפתע השמיים ומתברר שהערודים האתיופיים של פעם, אינם אלא משל ליהודים האתיופיים של היום, שגם הם, כמו הפלסטינים, סובלים קשות מהגזענות הישראלית:

That the government agreed to airlift Ethiopian donkeys to Israel over a decade before it was willing to airlift Ethiopian Jews is proof of state-sponsored racism, Mekonen-Degu alleged on air. “How are you supposed to react?” she blared out to the show’s host Keren Neubach. “To land a plane in some hole in Ethiopia, and to load it with donkeys, and to bring them here so animals of the Bible will live in Israel, while there are Jews there knocking at the door and saying, ‘We want to come! Our dream is to be in Israel, not in Ethiopia!’”

תרגום:

הסכמת הממשלה להטיס לישראל חמורים אתיופיים, כעשור לפני שהסכימה להטיס יהודים אתיופיים, היא הוכחה למדיניות הגזענות הישראלית, טוענת זיוה מקונן דגו , (מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה –ג"ש). "איך את אמורה להגיב", הטיחה בפני השדרנית קרן נויבך, "להנחית מטוס באיזה חור באתיופיה, להעמיס אותו בחמורים ולהביא אותם לכאן  כדי שחיות מהתנ"ך יחיו בישראל, בזמן שיש יהודים הדופקים בדלת ואומרים "אנחנו רוצים לבוא! החלום שלנו הוא להיות בישראל, לא באתיופיה!"

מכאן והלאה סוקר הכתב דיוויד שין, אנטי ישראלי מובהק ופעיל, את המפעל הציוני מן המאה ה-19 והלאה, תוך הדגשת מה שהוא מכנה 'הגזענות הישראלית'. שין מסביר לקוראיו שישראל רוצה להדגיש את הקישור לתנ"ך – כמו בדוגמת הערודים – כדי להוכיח לעולם שישראל היא "גלגול מחדש של יחידה פוליטית שהתקיימה בעבר, ולא משטר קולוניאלי שהחליף את הילידים."

לדבריו, למרות שהפלסטינים הם הסובלים העיקריים מהגזענות הישראלית, הם לא היחידים וכמוהם הקהילה האתיופית. גם סקירת השיקולים שמנעו את העלאת יהודי אתיופיה בעשורים הראשונים לקיום המדינה, לא מסווה את המסר המובהר היטב, שוב ושוב: ישראל היא מדינה גזענית. לא רק כלפי הפלסטינים אלא אפילו כלפי היהודים האתיופיים.

לקינוח כתבתו, מצטט שין עמדה זאולוגית, לפיה הערוד האפריקני אינו קשור לחמור הבר המקראי. מסקנתו הצוהלת: "המדע הורס את הנרטיב הציוני".