מה בדיוק החליטה אונסק"ו? 'ישראל היום' ו'מעריב' לא מדייקים

הדיווחים ב'ישראל היום' וב'מעריב' על החלטת אונסק"ו בנוגע להר הבית, משקפים חוסר הבנה של מה שקרה. הנה הדברים על דיוקם

 הדיווחים ב'ישראל היום' וב'מעריב' על החלטת אונסק"ו בנוגע להר הבית, משקפים חוסר הבנה של מה שקרה. הנה הדברים על דיוקם

 

UNESCO

 

כדרכו ממקד 'ישראל היום' את כותרתו בראש הממשלה, "נתניהו זעם – ונשיא צרפת התנצל על ההצבעה באונסק"ו". צרפת  – בין בשל זעמו של נתניהו, ובין בשל רצונה לקדם וועדת שלום – אכן הביעה חרטה על הצבעתה האומללה בוועד המנהל של ארגון אונסק"ו, אך 'ישראל היום' קצת מבולבלים בנוגע למהות אותה החלטה עליה מתרחטת צרפת:

  הצמרת הצרפתית מתנערת מהחלטת ארגון אונסק"ו, שאימץ את החלטת הרשות הפלשתינית וקבע כי לא יאוזכר בארגון השם "הר הבית", אלא "מסגד אל־אקצא"

נוסח ההחלטה פורסם זה מכבר באתר הארגון. בניגוד לאמור, אין בהחלטה סעיף שקובע כיצד יכנה הארגון את "הר הבית". הכעס הישראלי נבע מכך שבאותה החלטה, מוזכר הר הבית אך ורק בשמותיו הערביים, וכן רק כמקום המקודם לאסלאם ללא התייחסות כלל לחשיבותו ליהדות. התגובה הישראלית הנזעמת, נועדה למנוע "תקדים" בארגון, שכן כרגע מדובר במסמך בודד וחסר חשיבות קריטית כשלעצמו. אם יחזור על עצמו דפוס הפעולה הזה בעקביות,  והאתר יתואר כך גם בהודעות הבאות של הארגון, הוא עלול לשקף עמדה רשמית ולא רק מסמך בודד בתוך ים החלטות של הארגון בנושא. ב'ישראל היום' דילגו על השלב בו הסבירו את מהות ההחלטה, והפכו את הביקורת לתוכן ההחלטה.

הבלבול בעניין הוא לא רק של 'ישראל היום'. גם ב'מעריב' התבלבלו במעט בין הפרשנות הישראלית של ההחלטה, לבין נוסח ההחלטה עצמו:

הועד המנהל של אונסק"ו, ארגון "החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, אימץ בסוף השבוע הצעת החלטה הקובעת כי לעם היהודי אין קשרים דתיים להר הבית ולכותל המערבי, ובה טענות שונות כנגד ישראל

כאמור, לא עברה החלטה הקובעת ש"אין קשר" בין היהדות להר הבית, אלא נוסח ההחלטה לא רק שאיננו רומז לקשר שכזה, אלא מתעקש להשתמש רק בשמות הערביים לאתר. מכאן, הסיקה ישראל כי הארגון מתכחש לקשר הישראלי להר הבית.

לחיוב, ניתן להשוות את סיכום ההחלטה באתר 'וואלה-NEWS':

ההחלטה, שהתקבלה בהצבעה באונסק"ו ב-16 באפריל, בין היתר בתמיכת צרפת, מתייחסת למתחם הר הבית בשמות ערביים בלבד. בנוסף, ההחלטה מגנה את פעולות ישראל במתחם הר הבית, "המונעות גישה לאתרי תפילה מוסלמים",

הפרשנות הישראלית להחלטת הארגון לגיטימית, סבירה ומעידה נכון על חומרתה. ובכל זאת על התקשורת להיזהר ולדעת כיצד להעביר לקוראיה סיכום נכון של ההחלטה, בהבדלה ברורה בין החלק העובדתי ובין פרשנות.

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. מישהו הזכיר מהקיצונית ב"שיחה מקומית" הידועה לשימצה. אותה אורלי נוי שתמכה בערבים הנאצים מביתא ששרפו הצלב קרס דוגמת שריפות בידי הקו-קלקס-קלן. 16.8.21. זו אותה שיחה מקומית כמו אתר השנאה 'הארץ' שמתעלמים מהגזענות הגדולה, מהמנהיגים הערביים התומכים בפגיעת יהודים, בנוער הערבי בנוסח ההיטלראי שתוקפים חרדים שאפילו לא מתגייבים… רק על היותם יהודים, ומקבלים עשרות אלפי לייקים מגזענים אחרים.

  2. מישהו הזכיר מהקיצונית ב"שיחה מקומית" הידועה לשימצה. אותה אורלי נוי שתמכה בערבים הנאצים מביתא ששרפו הצלב קרס דוגמת שריפות בידי הקו-קלקס-קלן. 16.8.21. זו אותה שיחה מקומית כמו אתר השנאה 'הארץ' שמתעלמים מהגזענות הגדולה, מהמנהיגים הערביים התומכים בפגיעת יהודים, בנוער הערבי בנוסח ההיטלראי שתוקפים חרדים שאפילו לא מתגייבים… רק על היותם יהודים, ומקבלים עשרות אלפי לייקים מגזענים אחרים.

  3. הבלבול??
    זאת לא הפעם הראשונה או השנייה שהתקשורת מאמצת את שיח "כולם אנטישמים", זה תורם להתקרבנות הישראלית.
    השימוש בשמות הערביים של המקומות נבעה כי מדובר על פגיעה ישראלית ברגשות מוסלמים.
    האם היתה פגיעה כזאת , אן או לא, מוצדקת או לא…זאת כבר שאלה אחרת.
    ושוב צריך להזכיר שההחלטה ניתנה לאחר שישראל סירבה לשתף פעולה עם הועדה…
    אורלי נוי סיכמה זאת הרבה יותר טוב ממכם בשיחה מקומית

  4. אם בארגזים נפלה הארנבת…
    דברים דומים נשמעו גם מפי רוהמ בנאומו ביום השואה

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות