מה, עיתונאי צריך לבדוק עובדות?

מהי סיבת התנגדות התקשורת לתיקון לחוק לשון הרע על פי 'מעריב'?

נועם שרביט, הפרשן המשפטי של 'מעריב' פרסם "שאלות ותשובות" בנוגע לתיקון לחוק לשון הרע ('מעריב', 22.11.11, עמ' 7), כנראה על מנת לפשט עבור קוראי 'מעריב' את מבול האינפורמציה והדיסאינפורמציה הסובבת סביב סוגיה זו. אחת השאלות היתה "מדוע התקשורת מתנגדת להצעה?" שימו לב לתשובה:

סכומי הפיצוי הגבוהים עלולים למוטט כלכלית כלי תקשורת, ולגרום ל"אפקט מצנן". התקשורת עלולה לחשוב פעמים רבות לפני פרסום תחקירים מורכבים, הכוללים מאות עובדות, מחשש שאחת או שתיים מהם יימצאו לא מדויקות…

אם לא היינו יודעים ששרביט רציני, היינו עלולים חשוב שזהו ניסיון שלו בכתיבה סאטירית. המהות, הלב והשורש של כתיבה עיתונאית היא פרסום עובדות מדויקות ובדיקתן ואימותן טרם פרסומן, גם אם יש מאות כאלה וגם אם זה לוקח זמן רב ודורש עבודה מאומצת. אפילו ב'פרספקטיבה', שאינה גוף תקשורת רשמי, אנו בודקים כל משפט שאנו רושמים עשרות פעמים לפני שאנחנו מעלים אותו לאתר. עיתונאי העושה את מלאכתו נאמנה, המונע מהרצון לחשוף או להציג אמת ולא מהרצון לפרסם סנסציות או להיות הראשון שמפרסם את הסקופ התורן, לא אמור לחשוש מפרסום עובדות לא נכונות, מכיוון שהוא אמור לאמת אותן באופן מלא לפני שהוא רושם אותן.

יחד עם זאת, ניתן לשרביט קרדיט מכיוון שהיום פרסם טור דעה ("הנזק הוכח", 23.11.11) בו הוא דווקא מגן על החוק וטוען כי התקשורת היא שהביאה על עצמה את התיקון השנוי במחלוקת.

בהקשר זה, כדאי לקרא את דבריו של בן כספית מאתמול ("חכמים על חלשים", 'מעריב', 22.11.11) על אחריותה של התקשורת לפיאסקו הנוכחי.

כן, צריך להודות, הרווחנו ביושר את הביקורת המוטחת בנו, את מעמדנו השוקע בציבור ואת כל השמחים לאידנו. אף פעם לא הבנתי מדוע קשה כל-כך לחלץ התנצלות מכלי תקשורת ישראלי, מה כל כך נורא בלהודות בשגיאה, לתקן או להתנצל.

במשך ארבע שנות שליחותי בארה"ב קראתי מדי יום בהשתאות את מדור התיקונים של ה"ניו-יורק טיימס", מדור בולט, מודגש וגאה, וקינאתי בגויים, שמוחלים מדי פעם על כבודם ומודים בשגיאה. גם עיתונאים הם בני אדם והם טועים, או נכשלים. אבל כאן, אצלנו, לך תחלץ התנצלות מכלי תקשורת. ככל שהוא חזק ונפוץ יותר, כך הסיכויים שלך קלושים יותר.

זה עניין של אגו, וגם סימן של חולשה. ככל שהביטחון העצמי שלך גבוה יותר, ככל שאמונתך בצדקתך מוצקה יותר, כך תודה בטעויותיך בנפש חפצה יותר.

'פרספקטיבה' חותמת על כל מילה. שינוי שורשי של יחס כלי התקשורת הישראליים לקונספט של הודאה בטעות, תיקון והתנצלות יכול לעשות פלאים עבור השבת אמון הציבור בגופי התקשורת הישראליים.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות