מה, עיתונאי צריך לבדוק עובדות? מהי סיבת התנגדות התקשורת לתיקון לחוק לשון הרע על פי 'מעריב'? ישי גולדפלם | 23.11.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס נועם שרביט, הפרשן המשפטי של 'מעריב' פרסם "שאלות ותשובות" בנוגע לתיקון לחוק לשון הרע ('מעריב', 22.11.11, עמ' 7), כנראה על מנת לפשט עבור קוראי 'מעריב' את מבול האינפורמציה והדיסאינפורמציה הסובבת סביב סוגיה זו. אחת השאלות היתה "מדוע התקשורת מתנגדת להצעה?" שימו לב לתשובה: סכומי הפיצוי הגבוהים עלולים למוטט כלכלית כלי תקשורת, ולגרום ל"אפקט מצנן". התקשורת עלולה לחשוב פעמים רבות לפני פרסום תחקירים מורכבים, הכוללים מאות עובדות, מחשש שאחת או שתיים מהם יימצאו לא מדויקות… אם לא היינו יודעים ששרביט רציני, היינו עלולים חשוב שזהו ניסיון שלו בכתיבה סאטירית. המהות, הלב והשורש של כתיבה עיתונאית היא פרסום עובדות מדויקות ובדיקתן ואימותן טרם פרסומן, גם אם יש מאות כאלה וגם אם זה לוקח זמן רב ודורש עבודה מאומצת. אפילו ב'פרספקטיבה', שאינה גוף תקשורת רשמי, אנו בודקים כל משפט שאנו רושמים עשרות פעמים לפני שאנחנו מעלים אותו לאתר. עיתונאי העושה את מלאכתו נאמנה, המונע מהרצון לחשוף או להציג אמת ולא מהרצון לפרסם סנסציות או להיות הראשון שמפרסם את הסקופ התורן, לא אמור לחשוש מפרסום עובדות לא נכונות, מכיוון שהוא אמור לאמת אותן באופן מלא לפני שהוא רושם אותן. יחד עם זאת, ניתן לשרביט קרדיט מכיוון שהיום פרסם טור דעה ("הנזק הוכח", 23.11.11) בו הוא דווקא מגן על החוק וטוען כי התקשורת היא שהביאה על עצמה את התיקון השנוי במחלוקת. בהקשר זה, כדאי לקרא את דבריו של בן כספית מאתמול ("חכמים על חלשים", 'מעריב', 22.11.11) על אחריותה של התקשורת לפיאסקו הנוכחי. כן, צריך להודות, הרווחנו ביושר את הביקורת המוטחת בנו, את מעמדנו השוקע בציבור ואת כל השמחים לאידנו. אף פעם לא הבנתי מדוע קשה כל-כך לחלץ התנצלות מכלי תקשורת ישראלי, מה כל כך נורא בלהודות בשגיאה, לתקן או להתנצל. במשך ארבע שנות שליחותי בארה"ב קראתי מדי יום בהשתאות את מדור התיקונים של ה"ניו-יורק טיימס", מדור בולט, מודגש וגאה, וקינאתי בגויים, שמוחלים מדי פעם על כבודם ומודים בשגיאה. גם עיתונאים הם בני אדם והם טועים, או נכשלים. אבל כאן, אצלנו, לך תחלץ התנצלות מכלי תקשורת. ככל שהוא חזק ונפוץ יותר, כך הסיכויים שלך קלושים יותר. זה עניין של אגו, וגם סימן של חולשה. ככל שהביטחון העצמי שלך גבוה יותר, ככל שאמונתך בצדקתך מוצקה יותר, כך תודה בטעויותיך בנפש חפצה יותר. 'פרספקטיבה' חותמת על כל מילה. שינוי שורשי של יחס כלי התקשורת הישראליים לקונספט של הודאה בטעות, תיקון והתנצלות יכול לעשות פלאים עבור השבת אמון הציבור בגופי התקשורת הישראליים.
