מיחזור ודמגוגיה ב'מעריב'

הכותרת הראשית של 'מעריב' זועקת כי כספים שיועדו לנזקקים הועברו לסלילת כביש למעלה אדומים ולכיסוי חובות (של מי?). חשיפה אמיצה של מחדל ממשלתי או עיתונאות גרועה?

עיתון 'מעריב' בחר היום במאמר של בן כספית ככותרת הראשית של שער העיתון; בחירה הנובעת מן הסתם מהעלאתו של נושא הדיור הציבורי לסדר היום התקשורתי בעקבות הצתתו העצמית של משה סילמן במהלך הפגנה בתל-אביב.

הכותרת וכותרת המשנה משקפות לכאורה פעולות עיתונאיות רציניות בצורת תחקיר וחשיפת מחדל שנעשו על ידי כספית. כותרת המשנה אף מדגישה את השערורייה – כספים שיועדו לבניית דירות לנזקקים שימשו ל"כיסוי חובות ולסלילת כביש למעלה אדומים".

אולם חפירה מתחת לכותרת הקליטה והרדודה מעלה כמה תהיות ומצביעה על לא יותר מדמגוגיה.

המיחזור

ראשית, למרות החשיבות שבמיקום המכובד של מאמרו של כספית (כאן, בגרסה האינטרנטית), והרצון של 'מעריב' להיראות כמי שחושף את עוולות הממשלה, הדברים הללו נכתבו כבר לפני חצי שנה על ידי שירלי ששון-עזר ב'כלכליסט' תחת הכותרת "מסע בעקבות הכסף: המיליארדים האבודים של הדיור הציבורי" (27.12.11). הפרטים בכתבה ב'כלכליסט' ובכתבתו של כספית כמעט זהים, למעט הבדל אחד עיקרי – הכתבה ב'כלכליסט' הרבה יותר מעמיקה, רחבה, ברורה ומדויקת מזו של כספית. שניהם ביססו את כתבותיהם על מחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אלא שששון-עזר פרסמה את כתבתה שבועיים אחרי פרסום המחקר. כספית פרסם את כתבתו חצי שנה מאוחר יותר.

הכביש למעלה אדומים

ונעבור לדמגוגיה. בכותרת המשנה מוזכרים, כאמור, "כיסוי חובות וסלילת כביש למעלה אדומים" כיעדים אליהם הגיע הכסף במקום לנזקקים. כך מרחיב כספית בגוף הכתבה:

ובכן, מה קרה בשטח? בשטח קרתה שערורייה. הכסף הלך להרבה מקומות, חוץ מלפתרונות דיור חלופיים. שיא השיאים היה שמאות מיליונים מתוך הכסף הזה הוזרמו לסוכנות היהודית. כן כן, לסוכנות היהודית, להחזר חובות בחו"ל.

לא נלאה אתכם בפרטים. סכומים גדולים אחרים הלכו לכל מיני קומבינות אחרות, כולל, אגב, סלילת כביש גישה למעלה אדומים, שיפוץ מבני ציבור, פרויקטים שונים ומשונים.

נתחיל עם הכביש למעלה אדומים. קריאת המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עליו מתבסס כספית, מלמדת כי מתוך 2.75 מיליארד ₪ שהרוויחה המדינה ממכירת הדירות, רק 6 מיליון ₪ הלכו לטובת הכביש המדובר. באחוזים מדובר ב-0.21% מהסכום הכולל. נוסיף לכך את העובדה שהכסף הלך ליעדים נוספים אותם בחר כספית שלא לפרט, בין השאר: שיקום שכונות, השלמת פיתוח – בנייה כפרית, השלמת פיתוח – שכונות ותיקות, מימון מבצע סיוע בנגב ובגליל, אכלוס חוזר בבניה ציבורית, תיקונים בבנייה הקלה, שיפוץ דירות (של דיור ציבורי), חדרי ביטחון, פעולות אחזקה בדיור ציבורי, ופעולות לריכוז מאמץ בפריפריה. רוב ה"פרויקטים השונים ומשונים" הללו קיבלו יותר מ-6 מיליון ₪.

הבה נחזור לכותרת המשנה: "למה שימש הכסף? לכיסוי חובות ולסלילת כביש למעלה אדומים". למה בחר 'מעריב' להזכיר דווקא סלילת כביש למעלה אדומים, כאשר מדובר בפרויקט אשר קיבל סכום זניח מהכסף, והמהווה חלק מרשימה ארוכה של יעדים נוספים אשר קיבלו הרבה יותר מ-6 מיליון שקלים?

הסוכנות היהודית

גם לגבי הסוכנות היהודית מטעה כספית את קוראיו. בעוד הוא לא טורח להסביר לקוראיו את הקשר שבין הסוכנות לבין הכסף, וכותב בזלזול אופייני כי מאות מיליוני שקלים הלכו ל"החזר חובות בחו"ל" של הסוכנות (חובות למי? על מה?), המחקר מסביר כי הכסף מהווה פיצוי שהממשלה התחייבה לשלם לסוכנות על ההנחות שניתנו בגין כל הדירות שהיו בבעלותה ושנמכרו במהלך המבצע. סה"כ היו בבעלותה 18,000 דירות.

"לא נלאה אתכם בפרטים"

נסכם: בן כספית מיחזר כתבה שפורסמה כבר לפני חצי שנה ב'כלכליסט'. משום מה 'מעריב' בחר להעניק לכתבה הממוחזרת הזו כותרת ראשית בעמוד השער, מיקום מוזר לכתבה שאפילו הדגים איתה הם נעטפו כבר מזמן ירדו לתהומות הנשייה.

שנית, אותה כותרת בחרה להדגיש כי הכסף הלך דווקא לטובת סלילת כביש למעלה אדומים למרות שמדובר בשימוש של פחות מחצי אחוז מסך הכסף שקיבלה הממשלה עבור מכירת הדירות.

מהכתבה מובן שבן כספית קיבל את הטיפ על המחקר מח"כ אורלי לוי-אבקסיס (אשר הזמינה את המחקר מלכתחילה) אותה הוא מזכיר ומשבח רבות במאמרו, כולל הבאת תגובה שלה. אם מצרפים לכך את תיאורו השגוי של הסוכנות היהודית, ניתן לחשוד כי בן כספית לא באמת קרא את המסמך עליו התבסס, בטח לא בעיון, אלא הסתמך על משהו שהוא שמע ממישהו.

"לא נלאה אתכם בפרטים" כותב כספית לקוראיו. אבל הפרטים הם בדיוק מה שמבדילים בין כתבה רצינית לחלטורה.