מיעוט מפלגות ערביות = אפרטהייד??

האם מי שמשווה בין חוק ועדות הקבלה לבין הקצאת אזורי מחיה נפרדים לגזעים שונים כפי שהיה נהוג בדרום אפריקה, עושה זאת בתמימות? ומה לגבי הקביעה שהמספר הנמוך של חברי כנסת ערבים מעיד על אפרטהייד?

השוואת ישראל למדינת אפרטהייד משמשת כלי מרכזי במלחמת הדה-לגיטימציה שעורכים פעילים אנטי-ישראלים רבים נגד המדינה. מטרת הדרום אפריקניזציה של ישראל היא לקעקע את מעמדה הבין-לאומי ולקרא תיגר על מעמדה המוסרי. לא פעם, עיתונאים ישראליים מספקים תחמושת לאותם דלגיטמטורים, לעיתים בזדון ולעיתים מתוך שימוש במונחים שגויים עובדתית.

אחת הדוגמאות האחרונות הינה של המשורר והמתרגם סלמאן מצאלחה, הטוען בטורו "שיעור באפרטהייד" ('הארץ', 30.1.12) כי "הציונות" וחוקי מדינת ישראל מהווים אפרטהייד, מהסיבות הבאות:

לא רק כבישי הפרדה אתנית בשטחים הכבושים סללה הציונות. ההפרדה האזרחית קיימת בכל פינה בארץ.

מצאלחה לא בדה את הטענה השגויה הזו מליבו. בעיתון 'הארץ' נכתב לא פעם על "כבישי אפרטהייד ליהודים בלבד", טענה שעל אף השתרשותה בשיח האנטי-ישראלי, הינה בדיה מוחלטת. אין ומעולם לא היה כביש בשטחים המיועד לתנועת יהודים בלבד. בעבר היו כבישים בהם יכלו לנסוע ישראלים בלבד, כולל מוסלמים ונוצרים, וכיום, לאור השיפור במצב הביטחוני והסרת מחסומים רבים, גם פלסטינים יכולים לנסוע לאורך ולרוחב השטחים על רוב רובם של הכבישים הסלולים בהם (חוץ מכבישים פנימיים של התנחלויות). אין ומעולם לא היו כבישים שמפרידים אתנית בין יהודים וערבים.

מצאלחה מביא דוגמא נוספת:

עוד חוק הפרדה שהונהג בדרום אפריקה, הקצה אזורי מחיה נפרדים לגזעים השונים. אפשר להזכיר בהקשר זה את חוק ועדות הקבלה בישראל, שכל מטרתו היא לאפשר ליישובים קהילתיים למיין את הבאים בשעריהם ולקיים הפרדה על בסיס אתני. 

ההשוואה בין חוק ועדות הקבלה לבין הקצאת אזורי מחיה לגזעים שונים הינה מופרכת. האם קיימים בישראל אזורי מחיה נפרדים, במובנם הדרום אפריקני? כמובן שלא. יהודים וערבים חיים יחד בערים מעורבות כמו חיפה, יפו, לוד, עכו, נצרת עילית ואף בשכונות "יהודיות" לכאורה בירושלים (כמו פסגת זאב, נווה יעקב והגבעה הצרפתית). אזרח ערבי ישראלי יכול על פי חוק לרכוש או לשכור דירה בכל מקום שיחפץ. אם קיימת הפרדה בין יהודים לערבים, היא מתקיימת בדרך כלל באופן רצוני וטבעי ולא על פי חוק, בדיוק כפי שיש הפרדה בין אוכלוסיות סוציו-אקונומיות שונות בצפון תל-אביב ודרום תל-אביב.

חוק ועדות הקבלה מתייחס לישובים בנגב ובגליל בהם עד 400 משפחות בלבד. כמו כן, החוק קובע כי  אסור למנוע מגורים בישוב בגלל מוצא אתני או לאומי. משטר האפרטהייד היה משטר של גזענות ממסדית אשר פעלה מכוח חוקי המדינה. כאן מדובר בהיפך הגמור – חוק שאוסר אי קבלה על רקע אתני. אדרבא, אם רוצים לבקר את החוק ניתן לומר כי הוא יכול לאפשר לאותם יישובים למנוע גם את קבלתם של יהודים אשר לא יימצאו חן בעיניהם. אם כך, הביקורת על החוק הינה חברתית ולא פוליטית.

כך או אחרת, אם אזרח ערבי ישראלי יכול לקנות בית בכל מקום שירצה, אך ייאלץ לעבור ועדת קבלה בחלק מהישובים בנגב ובגליל, בדיוק כמו אזרח ישראלי יהודי, האם הדבר דומה להקצאת אזורי מחיה נפרדים לגזעים שונים על פי צבעם כפי שנעשה בדרום אפריקה?

מצאלחה מסיים בדברים הבאים על סקרים שנערכים לפני בחירות:

לא ברור אם כך, מדוע לבזבז זמן וכסף רב? הרי תוצאות הבחירות ידועות מראש: 110 מנדטים למפלגות היהודיות, ועשרה מנדטים למפלגות הערביות, הלא כן? הנה עוד שיעור במדעי האפרטהייד.

בעיני מצאלחה, העובדה כי המפלגות הערביות זוכות לכ-10 מנדטים בלבד הינה ההוכחה כי מדובר באפרטהייד.

נשאלת השאלה, האם מר מצאלחה יודע מה פירוש המילה אפרטהייד? האם הוא מבין שתחת האפרטהייד הדרום אפריקני לשחורים לא היתה זכות להצביע או להיבחר? שהתקיימה הפרדה בגני שעשועים, חופי ים ואוטובוסים? האם הוא באמת מוצא לנכון לכנות את ישראל מדינת אפרטהייד בגלל שאזרחיה הערבים מקבלים רק עשרה מנדטים בכנסת, שזה כנראה כוח הייצוג שלהם בבחירות? האם מישהו מונע מהמפלגות הערביות לקבל עוד מנדטים? האם מישהו מנע מאזרח ישראלי ערבי להיות מיוצג בכנסת ולקבל משכורת ישירה ממדינת ישראל אפילו אם הוא מביע עמדות נגד עצם קיומה של המדינה?

מצאלחה אינו אדם לא חכם. הוא מבין בדיוק מה הוא כותב. הטפטוף ההולך וגובר של הצמדת המילה "אפרטהייד" לישראל משפיע באופן ישיר על דעת הקהל העולמית כלפיה. לא חסר על מה לבקר את ישראל ואת ממשלתה, וגם לא חסרות עוולות ואפליה בחברה הישראלית, עם דגש על אזרחיה הערבים. אולם האשמת ישראל באפרטהייד הינה יציאה מכל פרופורציה.