מישהו בכלל ירה על לוחמי השייטת?

לפני שבועיים בחרנו להתעלם מראיון שערך כתב "הארץ" ג'קי חורי עם ראש מועצת עראבה עומר נאסר, אשר הכריז כי כפרו קיים 3,500 שנה. חורי לא חשב להאיר את עיני ראש המועצה כי גם אם היה קיים יישוב לפני 3,500 שנה במקום בו מצוי כרגע הכפר עראבה, הוא לא היה ערבי או מוסלמי, שכן האסלאם בא לעולם כעבור 2,127 שנים (622 לספירה), וארץ ישראל נכבשה על ידי הערבים כעבור 2,143 שנים (638 לספירה).

אבל נניח לזה. היום חורי באמת מעל בתפקידו העיתונאי בנושא חשוב בהרבה. בראיון שערך עם חברת הכנסת חנין זועבי, ("חנין זועבי, למה עוד משט לעזה כשהמעברים פתוחים?", "הארץ", 9.7.11), שם ניסה בין השאר לעמת אותה עם פרסום תמונות המראות כי בהיותה על סיפון המרמרה לפני כשנה, עמדה קרוב לפעילים שאחזו בידם בנשק חם. בתגובה ענתה זועבי:

לא ראיתי שום נשק חוץ מהנשק שהיה אצל החיילים שהשתלטו על הספינה. אבל מעבר לכך, גם אם כן, זה מוכיח שהפעילים היו יותר הומניים ועובדה שהם לא השתמשו בנשק. חברה ודעת קהל שלא מוסת צריך לשאול את השאלה הזו: אם היה נשק מדוע לא השתמשו בו? זה הופך להיות גול עצמי מבחינת ישראל, אבל החברה בישראל מוסתת והיא במלכוד של מערכת הביטחון ודעת הקהל לא שואלת את השאלות המתבקשות.

האמת היא שמי שלא שואל את השאלות המתבקשות הוא הכתב החרוץ ג'קי חורי. השאלה המתבקשת הבאה היתה צריכה להיות "על מה את מדברת"? לאחר מכן, היה עליו לשלוף את התחקיר שבוצע בשייטת, ואם הוא לא מקובל עליה, אז את מסקנות ועדת טירקל אשר בחנה את השתלטות צה"ל על המרמרה, שם נאמר במפורש שאחד החיילים נפצע בבטנו מירי של קליע בקוטר 9 מ"מ – קליע אשר לא נעשה בו שימוש על ידי לוחמי השייטת. הוא היה יכול אף להקריא לה את מילות הוועדה:

שני חיילים מכוח ההשתלטות שבמסוק הראשון נפגעו מירי באש חיה. חייל מספר 2 נורה בבטנו מכדור חי בקוטר 9 מ"מ; חייל מספר 5 נורה בברך רגלו הימנית ונדקר […]. יצוין כי הוועדה מצאה שפעילי IHH עשו שימוש בנשק חם נגד חיילי צה"ל על מנת למנוע את השתלטות צה"ל על האוניה […] (עמוד 12).

עם עוד קצת מאמץ, היה יכול גם להשמיע לה את התיעוד של הירי על חיילי צה"ל.

אבל חורי לא עשה את כל זאת. הוא המשיך לשאול את חברת הכנסת שאלות מנומסות וקורקטיות. אנחנו לא מתעכבים על מחלת השכחה הפתאומית שתקפה את חברת הכנסת (במקרה הטוב), או על העובדה כי היא משקרת במצח נחושה מעל דפי העיתון (במקרה הרע). אנחנו שואלים כיצד ייתכן שעיתונאי שומע מרואיין שאומר דברים לא נכונים – ובמקרה הזה מדובר בעובדות קריטיות – ולא עושה מאמץ מינימאלי לאתגר אותו/ה עם העובדות.

חברת הכנסת ממשיכה עם טרנד שכתוב ההיסטוריה, וכתב "הארץ" מקבל ציון נכשל בביצוע עבודה עיתונאית אלמנטארית.