מי יגן על הציבור מפני עיתונאים שטחיים?

היכולת של התקשורת לשטוף את מוחו של הציבור באה לידי ביטוי פעם אחר פעם במה שמכונה בתקשורת הישראלית "חוק הנכבה". אין חוק שנקרא "חוק הנכבה". יש את תיקון מס' 39 לחוק יסודות התקציב. התיקון הוא מאד ברור ומאד ספציפי, אך כל זה לא מונע מכתבים שונים לסלף את תוכנו.

אריק בנדר מפרט את ה"חוקים השנויים במחלוקת" שהוצעו במהלך השנה האחרונה תחת הכותרת "תמונת מצב" ב'מעריב' (5.1.12). אחד החוקים הוא כמובן "חוק הנכבה". זהו ההסבר להצעת החוק על פי בנדר:

הצעת חוק ששוללת שלילת תקציבים [טעות העריכה במקור] מארגוני שמאל שיציינו את יום העצמאות של ישראל כיום אבל של העם הפלסטיני.

זהו תיאור שטחי, שגוי ומסולף. למעשה, התיקון המוצע הוא כי:

(א) גוף מתוקצב או גוף נתמך…ומוסד ציבורי הנתמך לפי סעיף 3א לא יוציאו הוצאה לשם ביצוע פעילות שיש בה –  (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2) שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה; (3) תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; (4) הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; (5) פגיעה בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה…

(ב) ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי הוא לעכב סכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה…

במקום ההסבר הפשטני והכמעט ילדותי של בנדר, היה יכול לכתוב: "הצעת חוק המאפשרת לשר האוצר לעכב תקציבים ממשלתיים מגוף הנתמך על ידי המדינה אשר מבקש לארגן או לממן פעילויות שיש בהן כדי לערער את יסודות המדינה ולסתור את ערכיה הבסיסיים".

אם היה לבנדר יותר מקום לכתוב, הוא היה יכול להוסיף גם כי החוק אינו מונע מגוף שכזה לקבל מימון חיצוני גם אם הוא פועל נגד ערכי המדינה. מדובר בשלילת כספי מדינה בלבד, כלומר כספי המיסים של כולנו. אבל מבחינתו של בנדר ומבחינת צרכני תקשורת רבים ותמימים, מדובר בחוק דרקוני אשר מטרתו "לשלול תקציבים מארגוני שמאל". שטחיות כבר אמרנו?

הוכחה שאפשר אחרת מספק ג'קי חורי אשר באותו היום פרסם ב'הארץ' ידיעה תחת הכותרת "בג"ץ דחה עתירה נגד חוק הנכבה" ('הארץ', 5.1.12), שם כתב:

בג"ץ דחה היום (חמישי) עתירה שהגישו תשעה עותרים נגד "חוק הנכבה" שמסמיך את שר האוצר לקצץ בתקציבי גופים מתוקצבים או נתמכים, אם אלה שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או שמציין [הטעות במקור] את יום העצמאות כיום אבל.

לא מושלם אבל הרבה יותר מדויק. במקרה של חורי מתקבל הרושם שהוא לפחות עיין בהצעת החוק לפני שכתב עליה בעיתון.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות