מי יורה טילים על ישראל?

(25.8.11)
התשובה לא מובנת מאליה למי שמבקש לקבל מידע מכמה כלי תקשורת מובילים בעולם. אבל מסתבר שגם העיתונות הישראלית מעדיפה להתייחס לקסאמים ולגראדים הנוחתים על ערי ישראל כאל תופעה על-טבעית.

התשובה לא מובנת מאליה למי שמבקש לקבל מידע מכמה כלי תקשורת מובילים בעולם. אבל מסתבר שגם העיתונות הישראלית מעדיפה להתייחס לקסאמים ולגראדים הנוחתים על ערי ישראל כאל תופעה על-טבעית.

האם קיימת הטיה לרעת ישראל בעיתונות הבינלאומית? אם לשפוט לפי שלש דוגמאות מהימים האחרונים התשובה היא כן.

לאחר הפיגוע בגבול מצרים דיווח עיתון הגארדיאן הבריטי:

Israel has launched airstrikes on Gaza after blaming militants in the Palestinian territory for deadly attacks near Eilat earlier in the day.

Militants said five Palestinians were killed in the strikes.

Earlier at least seven people died when squads of gunmen armed with heavy weapons and explosives crossed into southern Israel from Egypt and attacked buses, cars and an army patrol, officials said.

תרגום:

ישראל פתחה במתקפות אוויריות על עזה לאחר שהאשימה מיליטנטים בשטחים הפלסטינים בפיגועים קטלניים סמוך לאילת יותר מוקדם היום.

המיליטנטים אומרים כי חמישה פלסטינים נהרגו במתקפות.

יותר מוקדם, לפחות שבעה אנשים מתו כאשר חוליות של חמושים, חמושים בנשק כבד ומטענים חצו אל תוך דרום ישראל ממצרים והתקיפו אוטובוסים, מכוניות וסיור צבאי, כך מוסרים פקידים.

שימו לב לשפה – בצד הפלסטיני נהרגו פלסטינים, בצד הישראלי מתו אנשים. רגע, הם בכלל היו ישראלים? כדאי לציין כי יממה לאחר פרסום הידיעה עדכנו אותה עורכי האתר ושיפצו אותה מעט.

יום לאחר הפיגוע (19.8.11), פרסם הניו יורק טיימס על העמוד הראשי שלו את התמונה הבאה, אותה קיבל מסוכנות AP:

הכיתוב של התמונה הוא:

Israel Responds to Attacks by Bombing Gaza

Wounded Israeli soldiers were treated Thursday after gunmen attacked them near the border between Israel and Egypt. Eight Israelis were killed and more than 30 wounded in multiple attacks in the area. Israel responded with air strikes on Gaza.

תרגום:

ישראל מפציצה את עזה בתגובה למתקפות

חיילים ישראליים פצועים טופלו ביום חמישי לאחר שחמושים התקיפו אותם סמוך לגבול בין ישראל למצרים. שמונה ישראלים נהרגו ויותר מ-30 נפצעו במספר מתקפות באזור. ישראל הגיבה באמצעות מתקפות אוויריות על עזה.

למרות שרוב ההרוגים בפיגוע היו אזרחים, עורכי הניו יורק טיימס בחרו להציג דווקא תמונה של חיילים פצועים. ובמופת של הטעיה, עורכי הכיתוב השמיטו את העובדה שהפיגוע כוון בעיקר כלפי אזרחים, ערפלו את העובדה כי הפיגוע התרחש בתוך גבול ישראל (אולי בכלל מדובר בפעולה של צה"ל בתוך שטח מצרים שהשתבשה?) והשמיטו את זהותם של מבצעי הפיגוע – פלסטינים (ומצרים). בניגוד למפַגעים חסרי הזהות, הכותרת המודגשת מבהירה כיצד הגיבה ישראל – על ידי הפצצת עזה – משפט שחזר על עצמו גם בגוף הכיתוב למען הסר ספק.

ודוגמא שלישית, היום (25.8.11), לאחר שישראל חיסלה בכיר בג'יהאד האיסלאמי ולאחר שהפלסטינים ירו עשרות רקטות נוספות על יישובי הדרום, פורסם בעמוד השער של עמוד המזרח התיכון באתר של ה-BBC הכותרת הבאה:

תרגום:

מתקפות ישראליות הורגות מיליטנטים

מתקפות ישראליות מהאוויר הורגות חמישה אנשים בעזה, שעה שמטח רקטות פוצעות תינוק בדרום ישראל, ומסכנות הפסקת אש שברירית.

ברור על פי הכותרת שישראלים הרגו חמישה אנשים בעזה. אבל מי ירה את מטח הרקטות? יצורים ממאדים? ומאיפה הם נורו בדיוק?

עד כאן עיתונות בינלאומית. אך מסתבר שתופעת חוסר האיזון (בלשון המעטה) של דיווחים על ירי הדדי של צה"ל ושל מחבלים פלסטינים אינה מוגבלת רק לעיתונות הבינלאומית.

הבוקר דיווח 'ידיעות אחרונות':

הדרום שוב מתחמם: צה"ל חיסל בכיר בג'יהאד האיסלאמי, מטחי רקטות נורו אל יישובים ישראליים

כותרת הידיעה ב'הארץ' היתה:

צה"ל הרג שני פעילי ג'יהאד; ירי הטילים לדרום התחדש

'הארץ' באנגלית כתב (תרגום מאנגלית):

צה"ל תוקף בעזה לאחר שיותר מ-20 רקטות פוגעות בדרום ישראל

אתר "ואללה!" דיווח בכותרת וכותרת המשנה:

בתוך יממה: כ-20 רקטות נורו לשטח ישראל […] צה"ל תקף חוליה שהתכוננה לירי מעזה

ואפילו 'מקור ראשון' כתב:

רקטות נורו על אופקים ואשקלון, צה"ל תקף משגרי רקטות של הג'יהאד האיסלאמי והרג אחד מאנשיה

צה"ל חיסל, צה"ל הרג, צה"ל תקף, אבל רקטות וטילים נורו. סתם כך, באופן טבעי, או אולי על ידי רוח הקודש.

יש להניח כי הנזק התדמיתי לישראל גרוע הרבה יותר בעיתונות הבינלאומית מאשר בזו הישראלית. הרי רוב הקוראים הישראלים מבינים מי יורה עליהם רקטות וטילים. ניתן גם להניח כי הסיבות התת-מודעיות לסגנון הכתיבה הבלתי מאוזן בעיתונות הישראלית ובעיתונות הבינלאומית יונקות ממקורות שונים.

אולם יש שני צדדים שווים ביניהם. ראשית, זוהי עיתונות בלתי מאוזנת במובן הכי פשוט של המילה. ושנית, ההצבעה על, והקריאה בשמה של ישראל על כל מתקפותיה, חיסוליה והריגותיה, תוך הימנעות מהצבעה על, וקריאה בשמם של הפלסטינים, עושה הנחות ומורידה את האחריות מהצד הפלסטיני. או חמור יותר, היא מקבלת את הטרור הפלסטיני כמובן מאליו – רקטות "נופלות", כמו שגשם יורד והשמש זורחת.

כתיבה ומדויקת יותר היתה מזקקת את העובדה כי רקטות לא "נורות" ולא "נופלות", אלא שיש אדם מלא שנאה אשר מכוון ביודעין ובחפץ לב את הרקטה לבתים של אנשים תמימים מתוך רצון ותקווה להרוג כמה שיותר מהם. סגנון הכתיבה המוטה של חלק מהעיתונות הבינלאומית, כפי שזו משתקפת בדוגמאות שלעיל, מונע מהציבור בחו"ל את התובנה הזו.

כדאי גם לציבור הישראלי לא לשכוח את זה כשהוא מעלעל בעיתון עם הקפה של הבוקר.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות