מי קבע שההתנחלויות אינן חוקיות?

הורגלנו לחשוב על יהודה ושומרון כעל "שטחים כבושים" ועל ההתנחלויות שבהם כ"בלתי חוקיות". הנשיא אובמה, יותר מישראלים רבים, יודע שמדובר בטענות שאינן עומדות על קרקע יציבה והוא אינו מקבל אותן.

הורגלנו לחשוב על יהודה ושומרון כעל "שטחים כבושים" ועל ההתנחלויות שבהם כ"בלתי חוקיות". הנשיא אובמה, יותר מישראלים רבים, יודע שמדובר בטענות שאינן עומדות על קרקע יציבה והוא אינו מקבל אותן.


                                                               אובמה נואם בירושלים, 2013 (צילום: פלאש 90)

הוויכוח שהתגלע בשידור חי בין מחמוד עבאס לברק אובמה במהלך מסיבת העיתונאים המשותפת שלהם ברמאללה, הדגיש נקודה כמעט נעלמת ולא מדוברת בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולמדיניותה של ארה"ב כלפי התיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

באופן מסורתי, כידוע, התנגדו כל הממשלים האמריקאים למפעל ההתנחלויות, מה שהפך את הנושא לאחד מסלעי המחלוקת המרכזיים העומדים בין ראשי ממשלה ישראליים לבין נשיאים אמריקניים בארבעים השנים האחרונות. כל יוזמת בניה ישראלית בשטח בעשור האחרון, נענתה מיד בנוסחים אמריקניים משתנים של הבעת אי נחת, אי הסכמה ואף גינוי של ממש. מאז ועד היום מוסיף העניין לעמוד במחלוקת עמוקה בין הממשלות הישראליות והממשלים האמריקניים, כולל כמובן ממשלת אובמה הנוכחית.

רבים בתקשורת הישראלית והבינלאומית נוטים, ברשלנותם, לקשור בין עמדתו השלילית של אובמה וקודמיו לגבי ההתיישבות ביו"ש, לבין מוסכמה מדינית בינלאומית רווחת, המתייחסת אל ההתנחלויות כבלתי חוקיות לפי החוק הבינלאומי. ברם, בעוד הראיס הפלסטיני חזר ושינן במסיבת העיתונאים את המוטו המוכר "ההתנחלויות אינן חוקיות", הנשיא האמריקאי לא הזכיר את המונח "לא חוקי" אף לא פעם אחת. הביטויים שהוא השתמש בהם לגבי "הפעילות ההתנחלותית" כהגדרתו, היא שמדובר ב"אתגר", שזו פעילות "לא קונסטרוקטיבית", "לא הולמת" ולא "משהו שמקדם את השלום". ניסוחו לא הותיר ספק לגבי מורת רוחו מבניית יישובים יהודיים ביו"ש, אולם הסברו הארוך והמפורט לגבי הסיבות לאותה מורת רוח לא כלל את הטענה כי מדובר במשהו לא חוקי.

זוהי, כאמור, נקודה נעלמת אך רבת משמעות בכל הנוגע למעמדן המשפטי של ההתנחלויות ואולי אף לעתידן. ההבדל בין ניסוחו החד משמעי של עבאס לבין ניסוחו המדוד של אובמה, לא רק משקף את אחת המחלוקות העקרוניות ביותר בין הגישה הפלסטינית לבין הגישה הישראלית בכל הנוגע למעמד המשפטי של יהודה, שומרון ועזה, אלא משקף גם את העובדה הכמעט לא מוכרת כי הממשל האמריקאי מסרב לקבל באופן עקבי כבר עשרות שנים את הגישה הפלסטינית בנוגע למעמדן המשפטי של ההתנחלויות. באופן הפוך, לא רק שהתקשורת ברובה דווקא מקבלת את גישת אי חוקיותן של ההתנחלויות כעובדה משפטית וכהנחת יסוד בלתי מעורערת העומדת בבסיס כל מאמר ופרשנות בנושא, אלא שעיתונאים רבים מסיקים כי הביקורת האמריקאית כלפי מפעל ההתנחלויות נובעת מחוסר חוקיותו לכאורה של מפעל זה. אם כך הדבר, מדוע לא אמר זאת במפורש הנשיא אובמה?

"שטחים כבושים" מנין?

טענתו וגישתו של עבאס כפי שזו באה לידי ביטוי במסיבת העיתונאים אינה מפתיעה. המאבק הפלסטיני הממוסד נגד ישראל החל אומנם כשמונה שנים לפני שיהודה, שומרון ועזה נכבשו על ידי ישראל (התנועה לשחרור פלסטין –  הפת"ח נוסדה בשנת 1959), אולם כיום, את עיקר טענתם נגד ישראל, מבססים הפלסטינים על הגדרת השטח שנכבש במלחמת ששת הימים כ"שטח כבוש". ככזה, על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, חלים עליו דינים בינלאומיים הנוגעים לשטח כבוש, שההתיישבות בו על ידי הכוח הכובש אינה חוקית, בין היתר – הוראות אמנת האג בדבר דיני הלחימה ביבשה משנת 1907 ואמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 בדבר הגנה על אוכלוסייה אזרחית בעת עימות מזוין. אמנת ז'נבה אוסרת העברת אוכלוסייה של הכוח הכובש לשטח הכבוש. עמדה זו נתמכת גם על ידי אמנת רומא (שמכוחה הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי) הקובעת כי העברת אוכלוסייה לשטח כבוש, במישרין או בעקיפין, מהווה פשע מלחמה.

באמצעות קמפיין פלסטיני שיטתי, ובסיוע רבים בישראל ובעולם, כולל בכלי התקשורת ישראליים, השתרש שם התואר "שטח כבוש" בשיח הציבורי-פוליטי. עדות לכך ניתן לראות, בין היתר, באמירות מפורשות של שני מזכ"לי האו"ם האחרונים, לפיהם ההתיישבות ביהודה ושומרון אינה חוקית. קופי ענאן אמר כבר בשנת 2000 כי "ההתנחלויות הן בלתי חוקיות ומהוות מכשול לשלום", ובאן קי-מון אמר זאת כבר ארבע פעמים בשנתיים האחרונות. אחריהם, בסדר יורד, התבטאו באופן דומה נציגים רשמיים של רבות מאומות העולם. נרטיב זה נחל הצלחה כה רבה, עד שהפך לאקסיומה תקשורתית שאינה טעונה כל בדיקה או אישוש, והיא, כאמור, בבחינת אמת מוחלטת שאין עליה כל עוררין.

ואולם מסתבר כי המעצמה החזקה בעולם מסרבת לקבל "אקסיומה" זו באופן עקבי כבר עשרות בשנים. כבר ב-3.2.81 אמר הנשיא לשעבר רונלד רייגן בעיתון הניו יורק טיימס כי:

באשר לגדה המערבית, אני מאמין שההתיישבות שם — לא הסכמתי כשהממשל הקודם התייחס אליה כאל בלתי חוקית. היא אינה בלתי חוקית.

ג'יימס פולי, דובר מחלקת המדינה האמריקאית תחת ממשל קלינטון, אמר בתשובה לשאלה על ההתיישבות ביו"ש במסיבת עיתונאים שנערכה בתאריך 1.10.97:

עמדתנו הכוללת באשר לשאלת חוקיות ההתיישבות נותרה בעינה. אנו, כמובן, לא נוקטים כל עמדה במישור החוקי של הנושא בכללותו.

גם אנשיו של הנשיא הבא, ג'ורג' בוש הבן, הביעו עמדה ברורה באשר לשאלת חוקיות ההתיישבות. בתאריך 30.4.04, ענה דובר מחלקת המדינה ריצ'רד באוצ'ר על שאלה ישירה על עמדת ארה"ב לגבי חוקיות ההתיישבות בזו הלשון:

 

באוצ'ר: הממשל הזה לא נוקט עמדה בנוגע לחוקיות [ההתנחלויות]. נקטנו עמדה המדגישה את הצורך לסיים את הפעילות ההתיישבותית כדי לחולל תהליך לכיוון פתרון שתי המדינות, ולגבי הצורך לדון בשאלת ההתנחלויות בסוף המשא ומתן.

 

שאלה: אם כך, הוגן יהיה לומר — מדויק יהיה לומר, שגם לפני וגם אחרי ביקור שרון, ארצות הברית, רשמית, לא נקטה עמדה לגבי החוקיות על פי אמנת ז'נבה של ההתנחלויות הללו?

באוצ'ר: זה נכון.

ממשל אובמה המשיך את אותו הקו. בפברואר 2011 ביקשה מועצת הביטחון של האו"ם להעביר החלטה המגנה את הבניה בהתנחלויות תוך הגדרתן "בלתי חוקיות". ארה"ב הטילה וטו על ההחלטה. סוזן רייס, שגרירת ארה"ב באו"ם התראיינה לאחר מכן בגרסה האמריקאית של "פגוש את העיתונות", שם נשאלה:

דייויד גרגורי, מנחה "פגוש את העיתונות": לפני שאת הולכת, ברצוני לשאול אותך על ההצבעה באו"ם בנוגע להצעה שיזמו הפלסטינים להכריז על פעילות התנחלותית  ישראלית כבלתי חוקית. את, כנציגת ארה"ב, הטלת וטו בגלל הביטוי "בלתי חוקית". הממשל מאמין שההתיישבות אינה לגיטימית אך לא בהכרח לא חוקית…

רייס: ראשית, דייויד, הטלנו וטו על הצעת ההחלטה לא רק בגלל המילה "לא חוקית", אלא בגלל השקפתנו לפיה עלינו להביא את הצדדים בחזרה למו"מ ישיר, כדי שיסכימו בשיחות ישירות על פתרון שתי המדינות.

התנגדות טקטית או עקרונית?

ישנן שתי מסקנות חשובות מאד שניתן ללמוד מעמדתה המוצהרת של ארה"ב כלפי ההתיישבות ביו"ש לאורך השנים. ראשית, הדעת נותנת כי אם טענת אי חוקיותן של ההתנחלויות היתה עובדה משפטית מוכחת ובלתי מעורערת כי אז לא היו יכולים הממשלים האמריקאים השונים שלא לנקוט עמדה בעניין. ולכן סירובם העקבי לנקוט עמדה מעידה כי טענת אי החוקיות כנראה לא עומדת על קרקע יציבה למרות הפופולריות לה היא זוכה בקרב גורמים רבים כל כך. ואכן, עמדתה הרשמית של מדינת ישראל – אשר נשענת אף היא על החוק הבינלאומי, על החלטות האו"ם השונות ועל מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון מקדמת דנא ועד 1967 – היא כי מדובר בשטחים במחלוקת ולא בשטחים כבושים. עמדתה של ארה"ב דומה הרבה יותר לעמדה ישראלית זו מאשר לעמדה הפלסטינית.

שנית, מסתבר שאי ההסכמה בין ארה"ב לישראל באשר להתיישבות ביו"ש, אינה עקרונית, מהותית, ערכית או חוקית, כפי שמנסים להציג גורמים רבים בתקשורת הישראלית ובקהילה הבינלאומית. כשאובמה ונתניהו דנו בשאלת ההתיישבות ביו"ש, התקיים הדיון במסגרתו האמיתית – שאלה טקטית באשר להתמודדות עם המצב הקיים, והנתיב הנכון אל היעד המדיני אליו שואפות ישראל וארה"ב. אין מחלוקת על זכותה של ישראל על השטח, ואין טענה שהשטחים "כבושים", או שההתיישבות בהם "אינה חוקית", אלא, יש מחלוקת האם המשך ההתיישבות ישרת את היעד המדיני או שמא יזיק לו.

מתוך שתי המסקנות הללו ניתן להעלות תובנה לא פחות חשובה. נדמה שהעמדה הישראלית כמעט ולא זוכה לזמן מסך בתקשורת הישראלית והבינלאומית. למרות שמדובר בעמדה מבוססת ורצינית, דווקא המונח "שטחים כבושים", ולא "שטחים במחלוקת", הוא שקנה אחיזה בשיח הציבורי. טרמינולוגיה זו בוודאי משפיעה על דעת הקהל, אשר משפיעה בתורה על המדיניות הציבורית של כלל המדינות המעורבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר תשפיע (וכבר משפיעה) על היחס לשני הצדדים המעורבים בסכסוך ולפתרונות המועלים לפתירתו. ראוי כי דעת הקהל תושפע מהבנת כלל העמדות הלגיטימיות בנושא ולא רק מפמפום עמדה אחת סובייקטיבית. מהבחינה הזו נדמה שהתקשורת שוב מעלה בתפקידה.



למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות