מעשה שהיה במקלחת ברמאללה יאנה פבזנר התארחה במלון ברמאללה וחשה זרם מים חלש במקלחת. באתר MAKO היא מדווחת: "בינתיים בהתנחלויות, לא ידוע על בעיה של לחץ מים". האומנם? טל רפאל | 31.05.18 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס תחת הכותרת: "הגדה המערבית מקסימה בעונה זו של השנה" פירסמה באתר MAKO ('מאקו') העיתונאית יאנה פבזנר, כתבה בה היא יוצאת למסע במלונות בבית לחם וברמאללה. פבזנר מתארת את שהותה במלון ברמאללה כ"חלום" עד ש"צרימות קטנות", לדבריה, הופכות אותו "לחלום בלהות". כך היא מדווחת: זרם המים במקלחת חלש מדי. הנה צרימה: על פי פרסומים של ארגוני זכויות אדם, ישראל שולטת בכל מקורות המים בשטחים ומאפשרת לפלסטינים גישה רק למיעוטם. הם נאלצים לרכוש מים מחברת מקורות, מה שהופך אותם למשאב יקר. בינתיים בהתנחלויות, לא ידוע על בעיה של לחץ מים. פבזנר מדווחת מהשטח על בעיה בלחץ המים. "לא ידוע לה" על בעיה של לחץ מים בהתנחלויות. הייתכן שבעיית לחץ המים קיימת רק בקרב יישובים פלסטיניים? רבות נכתב על מצוקת המים בשטחי יהודה ושומרון. גם אנחנו כאן ב'פרספקטיבה' כתבנו על זה בעבר. ב-2016 פרסם עיתון האינדיפנדנט הבריטי כי ישראל מונעת מים מפלסטינים ברמדאן. המציאות היתה הפוכה: שכן אספקת המים לפלסטינים דווקא הוגדלה בערבי הרמאדן על מנת לענות לביקוש הגבוה. על כל פנים, כבר אז הבהירו לנו במתפ"ש כי המצוקה קיימת הן ביישובים היהודים והן ביישובים הערבים וכי לאור הגידול בשימוש במים בחודשי הקיץ, נאלצה 'מקורות' לצמצם את אספקת המים הכוללת לכל שטחי הגדה המערבית – כולל ביישובים יהודיים. גם במקורות אישרו אז כי דרישת המים המוגברת בחודשי הקיץ הביאה למחסור ביו"ש, להתנחלויות יהודיות ולשטחים פלסטיניים". תושב ישוב יהודי בשומרון אישר באוזנינו שאכן המחסור השפיע גם על יהודים המתגוררים באזור. הדברים מתיישבים עם העובדה שחברת 'מקורות' מספקת מים לרשות הפלסטינית ולהתיישבות על ידי מערכת אחת משותפת, כך שלחץ המים שווה לכלל האוכלוסיות. לו היתה פבזנר בודקת כתבות עבר בנושא, ודאי היתה מגלה כתבות שנכתבו באתר שבו היא פרסמה את רשימתה, הלא הוא 'מאקו' בכבודו ובעצמו. כתבות אלו מלמדות על מצוקת מים שווה הן ביישובים היהודים והן ביישובים הפלסטיניים. כך נכתב שם: בעיות באספקת המים רק לפלסטינים? הן קיימות גם אצל יהודים": מנכ"ל מקורות, שמעון בן חמו, מבהיר היום (שלישי) בשיחה עם חדשות 2 Online כי באזור מסוים בגדה המערבית קיימות בעיות באספקה עקב חוסר בתשתיות מתאימות – וכי הבעיה פוגעת הן באוכלוסייה הפלסטינית והן בזו היהודית. כך גם ב-2016פורסמה ב'מאקו' כתבה שדיווחה על "משבר מים ב-8 יישובים בשומרון". באותה שנה התקיימה ישיבה בכנסת תחת הכותרת: "למה אין מים בברז בהתנחלויות ובכפרים הערביים ביו"ש בימי שישי והאם הבעיה עומדת להיפתר?". ובכל זאת, פנינו למתפ"ש גם השנה. שם אישרו לנו שבהתאם להסכמי הביניים (הסכמי אוסלו) האחריות על אספקת המים מוטלת על הרשות הפלסטינית וכי ישראל מספקת מים לרשות הפלסטינית על פי דרישתם באמצעות חברת מקורות. עוד אמרו לנו במתפ"ש כי המנהל האזרחי פועל להקמת מערכות מים חדשות על מנת לעמוד בצרכי האוכלוסייה הגדלה, וכי אספקת המים לרשות הוגדלה בשנים האחרונות מ-31 מליון קוב בשנה שנקבעו בהסכמי הביניים ל-73 מליון קוב בשנה המועברים כיום. עוד הוסיפו, כי הרשות הפסלטינית לא תלויה רק בחברת 'מקורות', וכי היא מפיקה באופן עצמאי כ-130 מליון קוב מים בשנה. גם ל'מקורות' פנינו שוב, לבדוק אם משהו השתנה. בנוגע למחיר המים אמרו שם כי המחיר שמשולם עלי ידי הרשות לא גבוה מהמחיר הממוצע שמשולם על ידי ישובים ישראלים באזור. גם הם שבו והדגישו כי גם למתנחלים קיימת מגבלה באספקת המים וגם הם חשים ירידות בלחץ המים. אז אומנם פבזנר מעולם לא שמעה על בעיה של לחץ מים בהתנחלויות, אך הן הרשויות והן הציבור הטורח לגגל מעת לעת, שמע גם שמע. אחרי כל זה – אי אפשר שלא לשאול מאין הסיקה פבזנר כי הזרם החלש במקלחתה נובע מבעיה של לחץ מים ולא למשל מתקלה במערכת הצינורות בבית המלון? האומנם היא הראשונה המתארחת בבית מלון וסובלת מזרם מים חלש? התמיהה מתעצמת נוכח העובדה שבחודשים האחרונים לא דווח באופן קונקרטי על בעיות לחץ כלשהן או על מצוקה באספקת המים. הייתכן שמדינת ישראל סיפקה כמות מועטה של מים אך ורק לבית המלון בו השתכנה פבזנר? תהיות רבות נותרות ללא מענה. פנינו ליאנה פבזנר בבקשת תגובה. היא העדיפה לא להגיב.
התארחתי במלון אוויה ביהוד וגם שם זרם המים חלש.. סביר להניח שמעלה התנחלותי גזלו את זרם המים לטובתם.. נבלות! הגב
התארחתי במלון אוויה ביהוד וגם שם זרם המים חלש.. סביר להניח שמעלה התנחלותי גזלו את זרם המים לטובתם.. נבלות! הגב
אתם מתעלמים מהעובדה הכי בסיסית שהייתה צריכה להשאל. לחץ מים בברז לא קשור לאספקת המים של מקורות. המים מסופקים מהמערכת של מקורות לתוך מתקני אגירה של היישוב \ העיר \ האזור, ומשם מסופקים לצרכנים בגרוויטציה. הלחץ דפוק כי הקשר בין הבריכה המקומית (שבאחריות העירייה או התאגיד המקומי) לצרכן עצמו – דפוק. שום קשר למקורות או למדיניות אספקת מים. שישפרו את תשתיות המים העירונית שלהם, והלחץ יעלה עד כדי ההפרש בין הגובה של הבריכה לגובה של הצרכן. לסיכום – גם הראיה הקלושה של הכתבת… ובכן, כלום הגב